עריכת הדף "
ביאור ההלכה/שמיטה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==הלכה ח== '''* {{עוגן1|וכן}} שדה האילנות כו'.''' תנן ב[[משנה/שביעית/ב|ספ"ב דשביעית]] מרביצין בעפר לבן דברי ר"ש ראב"י אוסר פירש"י ב[[רש"י/מועד קטן/ו/ב|מו"ק ו' ב']] מרביצין השקאה פורתא וכן פי' המאירי וכמה ראשונים שם אבל התוס' שם פירשו דהוא השקאה גמורה רק בבית הבעל נקרא הרבצה וכן פי' ה[[ר"ש/שביעית/ב|ר"ש]] בשביעית ורבנו ב[[פירוש המשנה לרמב"ם/שביעית/ב|פיה"מ]] פי' מרביצין מזין רסיסי מים על העפר הלבן ואין ברור אם כונתו דוקא השקאה מועטת כרש"י (וכדא' בירו' [[ירושלמי/שביעית/ב/ג|פ"ב ה"ג]] ר"י בר טבליא משקה בסלא) או כונתו כתוס' דבשדה בעל הדרך להשקות כן ואף שרבנו מפרש שם עפר לבן היינו שדה אילן שהאילנות מרוחקות יותר מי' לב"ס מ"מ אפשר דגם שם הדרך להשקות כן אבל יותר מסתבר שאין חילוק בדרך ההשקאה בין י' לב"ס ובין יותר וכונת רבנו השקאה מועטת וכן נקט בחזו"א {{ממ|[[חזון איש/שביעית/טז#ג|סי' ט"ז סק"ג]]}}, ובירו' שם אתיא דר"ש כרבנן ודראב"י כשיטתי' דתנינן תמן מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקו את כל השדה כולה וחכמים מתירין בזה ובזה (וקשה הרי חכמים מתירין שם גם השקאה גמורה ור"ש לא מתיר רק הרבצה בעלמא ואיך אתיא כרבנן ואולי ס"ל דגם חכמים שהתירו שם לא התירו רק הרבצה בעלמא וכדא' במו"ק שם האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא דמועדא ומפרש רש"י דאתיא כרבנן ע"ש בתוס' וברז"ה אבל בגמ' [[בבלי/מועד קטן/ב/א|שם ב' א']] משמע דלרבנן שרי גם השקאה גמורה ושמא ס"ל כמש"כ בתוס' הרא"ש ב[[תוספות הרא"ש/מועד קטן/ו/ב|מו"ק ו' ב']] דמ"ש שם ב' א' ראב"י היא ראב"י ומחלוקתו קאמר ע"ש) ר' מנא אמר לה סתם ר' אבין בשם שמואל בסתם חלוקין (דסתם שדה אילן נטועין מטע י' לב"ס) מה נן קיימין אם במרווחין ד"ה אסור אם ברצופין ד"ה מותר אלא כי נן קיימין בנטועין מטע י' לב"ס ראב"י עבד לון כמרווחין ורבנן עבדין לון כרצופין כו' ופריך לא כן סברינן מימר במרווחין ד"ה אסור והן עפר לבן לא כמרווחין הוא (כ"ה הגי' בש"נ ובמו"ק) ר"ל ואיך ר"ש מתיר הרי ר"ש אתי כרבנן אלא כאן בשביעית וכאן במועד (ר"ל דמה שאמרנו דבמרווחין ד"ה אסור זה רק במועד אבל בשביעית מותר הרבצה גם במרווחין) ומה בין שביעית מה בין מועד שביעית ע"י שהוא מותר במלאכה התירו בין דבר שהוא טורח בין דבר שאינו טורח מועד ע"י שאסור במלאכה לא התירו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טורח (גם כאן משמע קצת דהרבצה הוא רק דבר מועט ולכך קרי לי' דבר האבד שיש בזה קצת פסידא אם לא יעשה) ואית דבעי נישמעינה מן הדא שביעית ע"י שזמנה מרובה התירו מועד ע"י שזמנו קצר אסור (שאין בזה כ"כ קפידא) ופריך ואותן ז' ימים אחרונות לא מסתברא מיעבדינון כשבע ימי הרגל ויהיו אסורין (ולא חש לתרץ דלאו קושיא היא דלא חילקו חכמים בשביעית) אשכח תני מרביצין בעפר לבן בשביעית אבל לא במועד דברי ר"ש וראב"י אוסר הרי להדיא דבשביעית התיר ר"ש גם במרווחין כמו עפר לבן והא דאוסר במועד היינו במרווחין וכרבנן דאסרי במרווחין ומתירין בנטועין י' לב"ס וראב"י אוסר גם בסתם דהיינו בנטועין י' לב"ס ואין מתיר אלא ברצופין ומבואר מסקנת הסוגיא דלרבנן דהיינו ר"ש אין להתיר במועד אלא בנטועין י' לב"ס אבל במפוזרין יותר אסור ובשביעית מתירין אפי' במפוזרין ולראב"י מותר במועד דוקא אם נטועין פחות מי' לב"ס אבל י' לב"ס אסור ובשביעית משמע דג"כ לא אסר אלא בי' לב"ס אבל פחות מי' לב"ס מודה דמותר דהא שביעית קיל ממועד ולא חמיר יותר וראב"י אין מחלק בין מועד לשביעית וכגי' הר"ש ב[[ר"ש/שביעית/ב#י|פ"ב מ"י]] בברייתא ד[[בבלי/מועד קטן/ו/ב|מו"ק ו' ב']] דלראב"י אין מרביצין בין במועד בין בשביעית וכ"ז בהרבצה אבל השקאה גמורה לכ"ע אסור בין במועד בין בשביעית בין ברצופין בין במרווחין והנה רבנו בפיה"מ מפרש דעפר לבן היינו שדה אילן שמרוחק יותר מי' לב"ס ובזה מדויק לשון הירו' דקאמר וההן עפר לבן לא במרווחין הוא דהא עפר לבן היינו מרווחין אבל הר"ש מפרש עפר לבן הוא שדה לבן של תבואה והוא שדה הבעל וצ"ל דהוא גורס כגירסתנו לא כמרווחין הוא היינו דדינה כמרווחין דאין כאן אילנות כלל והוי כמרווחין וצ"ע מאי פסקא דהוי כמרווחין אם התבואה צריכה השקאה למה הוי כמרווחין וצ"ל דקים לי' דאין התבואה צריכה השקאה יותר משדה אילן מרווחין, והנה רבנו ב[[רמב"ם/יום טוב/ח#ב|פ"ח מיו"ט ה"ב]] כתב ומושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה כו' ומרביצין את השדה במועד והנה פסק כראב"י וכדעת הרי"ף שם וקשה לפי הירו' למה לא חילק בין נטועין פחות מי' לב"ס דמותר ובין י' לב"ס כמו שחילק כאן בשביעית וצ"ל דנטועין פחות מי' לב"ס פשיטא לי' דל"ש למשוך מאילן לאילן דכולה אילנות ורק במשוכין י' לב"ס בזה שייך לחלק דאין להתיר רק למשוך. ע"ק דבירו' מבואר דגם הרבצה אסור לראב"י רק ברצופין פחות מי' לב"ס ורבנו התיר הרבצה לגמרי ולגי' הר"ש במו"ק איתא להדיא דראב"י אוסר הרבצה בין במועד בין בשביעית והמ"מ כתב דמש"כ מרביצין קאי אבית השלחין דוקא וצ"ע דהא בבית השלחין התיר לגמרי וי"ל דלא התיר אלא בנהרות המושכין מן האגמים ולא פסקו או בבריכה וכאן בהרבצה מותר בכל גוונא וצ"ע וכאן בשביעית פסק דמקורבין י' לב"ס משקין אבל מרוחקין יותר אין משקין ולא התיר אלא הרבצה כדמסיים וכן עפר הלבן מרביצין כו' וכמש"כ בחזו"א וקשה דזה דלא כר"ש ולא כראב"י דלר"ש הרי בשביעית אין חילוק בין מקורבין למרוחקין כמסקנת הירו' וצ"ל דהא דמסיק בירו' דלר"ש אין חילוק הוא דוקא בהרבצה אבל בהשקאה גם הוא מודה שאין להתיר במרווחין יותר מי' לב"ס אבל בי' לב"ס בזה אפשר להתיר גם השקאה דזה הוי כמוליך מאילן לאילן כיון שהאילנות רצופין ול"ש להוליך כי הכל הוי כמשקה רק את האילנות כנ"ל, והא דפסק בחוה"מ כראב"י וכאן כר"ש הנה מה שפסק כראב"י במועד כבר הוכיח הרי"ף במו"ק מגמ' דידן דקי"ל כראב"י והביאו ה[[כסף משנה/{{כאן}}#|כ"מ]] כאן ומה שפסק בשביעית כר"ש י"ל שלמדה מהירו' [[ירושלמי/שביעית/ב/ג|פ"ב ה"ג]] ר' יצחק בר טבליא ור' יודן בר גוריא משקה בסלא והיינו הרבצה כמש"כ בחזו"א ובאילנות מיירי שם בירו' ע"ש וע"כ במרווחין מיירי דברצופין לכ"ע שרי ומאי קמ"ל וע"כ דמיירי בנטועין י' לב"ס או מפוזרין יותר וא"כ לראב"י אין להתיר כנ"ל וע"כ כר"ש ס"ל ולר"ש שרי גם השקאה בי' לב"ס ושם מיירי במפוזרין יותר ולכן לא התירו אלא הרבצה ולכן פסק כר"ש ועי' בחזו"א {{ממ|סי' ט"ז סק"ג}}:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף