עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/קע" (פסקה)

== עב ==

עב) '''ועיין''' בשל"ה דף פ"ד שהאריך ליזהר מריבוי אכילה ושתייה. אלא יאכל וישתה רק להעמיד ולהבריא גופו שיהיה מזומן לעבודת הנפש. ובזה כל סעודותיו הויין סעודת מצוה. וביחוד הלומדים שהם פרושים ביותר. וכתב בס' הגן דאפילו עושה לשם מצוה כגון שבתות ויו"ט עובר בג' לאוין. השמר לך פן תשכח בל תשקצו שממלא כריסו כמו בהמה ואסור לברך בה"מ אחריה וזה פי' ובטן רשעים תחסר אכילתו מברכה. וכתב עו"ש השל"ה הנני מלמדך תשובה מעולה והיא חמורה מאד וקלה בהיות המאכל או המשתה שלפניו מתוק לחיך וחביב עליו ביותר ימשוך ידיו ממנו וימנע עצמו ממנו וזהו תשובה בכל עידן וזמן ומרוצה ומקובלת עד ה' האלהים וכתב עו"ש השל"ה ייטיב לבו בסעודתו אם מעט ואם הרבה ויאכל פתו בשמחה ויאכל הטוב והמועיל לו לרפואה ולא מה שערב לו לפי שעה. ישן בתחלת הלילה על צד שמאל ובסוף הלילה על צד ימין. ולא ישן סמוך לאכילה אלא ימתין אחר אכילה. ועיין ברמב"ם ה' דעות פ"ו שהאריך בדברים אלו והנהגתן. כתב הרוקח סימן שכ"ט דרך ארץ לא יאכל אדם מעומד ולא ישתה מעומד ולא יקנח הקערה ולא ילקלק אצבעותיו ואין לו לאכול ולעמוד מיד ע"כ. וכתב בליקוטי מהרי"ל לא נתנו חכמים שיעור השהייה אלא כך הוא השיעור כל מין שאכל ישהא אחריו כשיעור ברכה אחרונה שלו כגון פת ישהא כשיעור בהמ"ז ומין דבעי ברכה מעין שלש ישהא כשיעורה וכו' ע"כ. איתא במס' ד"א לא ישמח אדם בין הבוכים ולא יבכה בין השמחים ולא יהא ער בין הישנים ולא ישן בין הערים ולא עומד בין היושבים ולא יושב בין העומדים כללו של דבר אל ישנה אדם דעתו מדעת חבירו ובני אדם ע"כ. א"ר אות כ"ג. הממלא כריסו מכל דבר אחיזתו אחילו. ג' דברים מתיזין גופו של אדם אכל מעומד ושתה מעומד ושמש מטתו מעומד ה' דברים קרובין למיתה יותר מחיים אכל ועמד שתה ועמד הקיז דם ועמד ישן ועמד שימש מטתו ועמד. גיטין ע' ע"א ועיין עוד מזה בדברינו לעיל סימן זק"ן אות ה' ואות ו' ואות ט"ו ומאות ל"ג ואילך יעו"ש: