עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/קיט" (פסקה)

==ע==

ע) ולדידי אינו דומה כלל להא דהמרדכי דמה שאמרו חכמים שלא לעשות ציצית בסדין אין הפירוש שעקרו חכמים המצוה מהסדין, דא"כ הי' נחשב עקירת דבר בידים שחכמים עוקרים, רק חכמים התירו להיות יושב ובטל מן המצוה ודבר תורה נעקר מאלי' [וראי' מהא דכתבו הרשב"א והר"ן בחשובותיהם מי שנשבע לעבור על איסור דרבנן אסור לעבור בידים ומוטב שיעבור על השבועה בשוא"ת, וע"כ הטעם משום דחכמים מתנים לעבור על ד"ת בשוא"ת, וא"כ קשה מהא דאמר שבועות שתים בהא דמפרשים ר"י ור"ל מתני' דשבועה שלא אוכל נבילות ר"י מפרשה בכולל ור"ל במפרש חצי שיעור, ומקשה בשלמא ר"ל משכחת לה בלאו והן וכו' היינו שישבע שיאכל ח"ש, והרי אם נשבע שיאכל ח"ש יאמרו חכמים שיעבור על שבועתו, ואי אמרת דחכמים מפקיעים המצוה בשוא"ת, א"כ לא חל השבועה שאין חיוב עליו כלל שיאכל, אלא ודאי השבועה נשארה, רק חכמים התירו לו להיות יושב ובטל והשבועה נעקרה מאלי', ועוד ראי' לזה מיבמות (פ:) בחייבי עשה ול"ת דמדאורייתא לייבום לא רמיא ואם בעלה לא קנה ובחייבי ל"ת לבד דרק מדרבנן אינה מתייבמת אם בעלו קנו, הרי דנשארה מצוות יבום במקומה אף שביטלו חכמים מצוות יבום בשוא"ת, מ"מ נשארה המצוה מה"ת, דאי אמרת דחכמים יש להם כח לבטל לגמרי ואף מה"ת לא רמיא ליבום לאחר שתקנו חכמים, א"כ מה נ"מ בין חייבי ל"ת גרידא בין חייבי עשה ול"ת, ויותר מזה דאם עשאה הוא דוחה ל"ת אף שתק"ח הי' שלא לעשות מ"מ הוא דוחה מה"ת], וא"כ כשלובש בגד בלא ציצית הרי הוא עוקר מצוות ציצית בידים, שהרי המצוה נשארה מחוייבת, רק בשוא"ת התירו להיות נעקר מאלי', אבל הכא הוא עוקרו בידים, ואינו דומה כלל להא דמרדכי דשבת שאסור לו מה"ת לעשות ציצית אין כאן חיוב ציצית כלל, משא"כ, הכא שהמצוה עדיין מוטלת עליו: