עריכת הדף "תורה תמימה/קהלת/ה" (פסקה)

== ח ==

'''ויתרון ארץ וגו׳. ''' רבי יהודה אומר, אפילו דברים שאתה רואה אותם כאלו הם מיותרין בעולם הן הן בכלל הווייתו של עולם, כגון סיב שסביב הדקל שעושין מהן גדר{{תוספת|מג|סיב הוא מין פשתן רך וגרוע ואינו ראוי לכל דבר, ואפ"ה מסוגל הוא לדבר אחד לקלוע בו גדר, ובערוך פירש סיגא והוא מין קוצים גרועים מאוד, וראויים אעפ"כ לגדר, וצ"ע. }}. (מ"ר) 

'''ויתרון ארץ בכל הוא. ''' אפילו דברים שתראה שהם יתרון למתן תורה כגון תוספת של בית רבי ותוספת של ר׳ נתן הלכות גרים ועבדים, הלכות ציצית תפילין ומזוזות, אף הם נתנו למשה מסיני ובכלל התורה הן{{תוספת|מד|כל אלה שחשיב כאן הם מסכתות קטנות מעין ברייתות הנוספות לתלמוד, [ונספחים אצלנו למסכתות הש"ס בכרך סנהדרין], ותוספות של בית רבי ושל ר' נתן לא נמצא אצלנו, [ואולי הם הפרק הששי מפרקי אבות שהוסיף רבינו הקדוש על סידור משניות שלו ואבות דר' נתן]. }}, ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ולומר לפני רבו כולן נתנו הלכה למשה מסיני{{תוספת|מה|עיין מש"כ לעיל פרשה א' פסוק י' בבאור הדרשה יש דבר שיאמר עליו ראה זה חדש הוא בענין דרשה כזו, וצרף לכאן. }}. (שם) 

'''ויתרון ארץ בכל הוא. ''' רבנן אמרי, אפילו דברים שאתה רואה בעולם מיותרין, כגון זבובים פרעושים ויתושים, אף הם בכלל ברייתו של עולם הם, שנאמר ויכלו השמים והארץ וכל צבאם{{תוספת|מו|ר"ל ואע"פ שאין רואים צריכותם, אך מדכתיב ויכלו השמים והארץ וכל צבאם מבואר שנשתכלל העולם עם כל צבאיו שיש בו, והרי מבואר דכל הנמצאים בעולם היו בכלל הבריאה והשכלול, ובודאי יש לעולם צורך בהם. }}. (שם) 

'''ויתרון ארץ בכל הוא. ''' דבר אחר ויתרון ארץ בכל היא, אמר הקב"ה לנביאים, מה אתם סבורים שאם אין אתם הולכים בשליחותי אין לי עם מי לשלוח, אלא בכל אני עושה שליחותי, ואפילו על ידי נחש, על ירי עקרב ועל ידי יתוש ואפילו על ידי צפרדע{{תוספת|מז|וכמו ע"י יתוש שנכנס למוחו של טיטוס והרגו וע"י צפרדע במצרים, וכלל כונת מאמר זה לנביאים לא נתבאר, ואולי כדי שלא תזוח דעתם עליהם ויפסיעו על ראשי עם קודש, וכמ"ש ישעיה ו' בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב, וידוע דנענש על זה, וכן י"ל דמרמז ליונה הנביא שסירב עצמו ללכת בשליחות ה' לנינוה, וא"ל הקב"ה שאל ידמה כי לא ילך, כי כמה שלוחים לו להכריחו שילך, ואפילו ע"י נחש וכו'. }}. (שם) 

'''מלך לשדה נעבד. ''' אפילו מלך ששולט מסוף העולם ועד סופו – לשדה נעבד, שהוא שואל, עבדה שדה פירות או לא עבדה{{תוספת|מח|ר"ל שגם המלך עם כל רוב עשרו וגדולתו לא ישבע אא"כ יאכל לחם, וא"כ גם הוא צריך לשדה, ועם זה יש לפרש הכונה לקמן בפסוק ט' בדרשה ומי אוהב בהמון לא תבואה, שכל מי שהומה אחר הממון וקרקע אין לו מה הנאה יש לו, והכונה, דאחרי שהממון עצמו אי אפשר לו לאכול, א"כ מה הנאה יש לו מגוף הממון, וע"ע מש"כ שם. }}. (שם) 

'''מלך לשדה נעבד. ''' דבר אחר מלך לשדה נעבד, מלך זה הקב"ה, לשדה נעבד – זו ציון שנאמר ציון שדה תחרש{{תוספת|מט|יתכן הכונה ע"פ הכתוב (פ' עקב) עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, וא"כ הוא כביכול נעבד ומשתעבד לה להשגיח עליה. גם יש לפרש הכונה ע"פ מ"ש בב"ק ס' ב' עה"פ כי תצא אש ומצאה קוצים שלם ישלם המבעיר את הבערה, אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי, אני הציתי אש בציון ואני עתיד לבנותה באש שנאמר ואני אהיה לה חומת אש סביב וכו'. מבואר שהקב"ה קבל על עצמו כביכול ושעבד עצמו לבנותה, וכנודע דהלשון עלי נדר הוא. וזוהי הכונה מלך לשדה נעבד [נשתעבד] מלך זה הקב"ה, לשדה זו ציון, ופירוש זה מסתבר יותר מהראשון, יען דמדהביא לענין זה הפסוק ציון שדה תחרש משמע דענין הדרשה בחורבנה של ציון איירי, משא"כ לפי הפירוש הראשון בבנינה איירי, ודו"ק. }}. (שם) 

'''מלך לשדה נעבד. ''' דבר אחר מלן לשדה נעבד, מלך – זה בעל תלמוד, לשדה נעבד – זה בעל משנה שהוא עודר לפניו אה ההלכה{{תוספת|נ|התלמוד עודר ועובד את המשנה, כמו את השדה, ונקרא מלך, משום דקיי"ל אין מורין הלכה מתוך המשנה כי אם מתוך התלמוד, אע"פ שיסוד ענינו בנוי על המשנה, בכ"ז לענין פסק הלכה עומד הוא בראש. }}. (מ"ר)