עריכת הדף "תורה תמימה/דברים/טו" (פסקה)

== ט ==

'''השמר לך. ''' הנמנעים מלהלוות זה את זה עוברים על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך וגו' {{תוספת|כט|הנה אע"פ דלפי פשטות לשון הכתוב איירי צווי זה בהלואה לעניים כמש"כ ורעה עינך באחיך האביון, אעפ"כ לפי ענין הפרשה איירי הצווי גם בעשירים, ר"ל שמצוה להלוות גם לעשירים, שהרי זה הטעם קרבה שנת השבע וגו' שייך גם בהלואה לעשירים, ואדרבה רק בעשירים, כי בצדקה לא שייך ענין שמיטה כלל, [אם לא דנימא דהוי הכונה קרבה שנת השבע שיש בה חסרון פרנסה], וכן הלאו דלא יגש לא שייך בצדקה, ולכן נראה דאיירי בכל האנשים הצריכים להלואה ונקראים עניים באותה שעה, וכלל הפרשה כולל מצות צדקה לעניים והלואה לכל אדם, ולפי"ז מבואר שגם במניעת הלואה לעשירים [בלא סבה נכונה] עוברים על זה הלאו, וחידוש על בעלי השו"ע בחו"מ סי' צ"ז ס"א שלא זכרו מלאו זה בנדון זה. וע"ע לפנינו בפ' משפנוים בפ' אם כסף תלוה.}}. (גיטין ל"ו א').

'''עם לבבך בליעל. ''' וכתיב התם (י"ג י"ד) יצאו אנשים בני בליעל, מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים, מכאן א"ר יהושע בן קרחה, כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד עבודת כוכבים {{תוספת|ל|עיין מש"כ באות הקודם דפסוק זה כולל גם צדקה לעניים, וענין ההתדמות זה לעבודת כוכבים הוא מפני כי ענין כל הצדקות שבתורה כמו לקט שכחה ופאה וכדומה הוא לידע שכל מה שיש לאדם אינו שלו בהחלט ורק באים בעזר וסיוע מהקב"ה, ולאות על אמונה זו מפרישין צדקות שונות, אבל זה שמעלים עיניו מן הצדקה הוי כמו שכופר בהשגחת ה' וסיועו ואומר שכחו ועוצם ידו עושה לו טובו וממונו, וא"כ הוא כעובד עבודת כוכבים.}}. (כתובות ס"ח א').

'''שנת השמטה. ''' ממשמע שנאמר שנת השבע איני יודע שהיא שנת השמטה, ומה ת"ל, אלא לומר לך יש שמיטה אחרת שהיא כזו, ואיזו היא, זה המלוה את חבירו סתם שאינו רשאי לתבעו פחות משלשים יום, דאמר מר, שלשים יום בשנה חשוב שנה {{תוספת|לא|מ"ש שהיא כזו לאו דוקא כזו ממש, שהרי אינו דומה ממש, דבשמיטה שבפרשה כשעברה שנת השמיטה אסור לו לתבוע החוב, משא"כ בהלואה לשלשים יום שתובע אח"כ, אלא ר"ל קרוב לזו, דכמו זו כן זו אסור לתבוע בזמנו. ובירושלמי כאן דריש ענין זה מפסוק זה בדרכים אחרים, וע' בחו"מ סי' ע"ג ס"א.}}. (מכות ג' ב').

'''וקרא עליך וגו'. ''' יכול מצוה לקרות, ת"ל (פ' תצא) ולא יקרא עליך, יכול אם לא יקרא לא יהיה בך חטא, ת"ל והיה בך חטא – מכל מקום, א"כ למה נאמר וקרא עליך – ממהר אני ליפרע על ידי הקורא {{תוספת|לב|יתכן לפרש הכונה דאשמעינן רבותא בשכיר ורבותא בעני, כי השכיר אע"פ שתובע מה שמגיע לו בעד עבודתו בכ"ז אין עליו מצוה לקרוא, והעני אע"פ שאין מגיע לו מהעשיר כלום בכ"ז אם יקרא אמהר ליפרע.}} [ספרי].

'''והיה בך חטא. ''' א"ר אלעזר, באו ונחזיק טובה לרמאים, שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום, שנאמר וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא {{תוספת|לג|וצ"ל דהפסוק והיה בך חטא איירי בידוע בודאי שהוא עני, וההתנצלות איירי בסתם עניים.}}. (כתובות ס"ח א').