עריכת הדף "שער המלך/יום טוב/ג" (פסקה)

== יא ==

'''אין מלבנין את הרעפים לצלות או לאפות עליהן מפני שמחסמן.'''  הנה רבינו סתם ולא פי' דהיינו דוקא בחדשים וכתב ה"ה ז"ל שהוא מפרש ואמרי לה אפי' ישנים אסור מפני שמחסמן בכל שעה שמלבנן כו' יע"ש וק' שהרי אמרי' בגמרא אמר ר"ל הכא בקדרה חדשה עסקינן ומשום ליבון רעפים נגעו בה משמע בהדיא דאף לטעמא דחסימה לא אסר אלא בחדשים ומה שתי' הר"ב ל"מ דההיא אתיא ללישנא קמא דקאמר טעמא מפני שצריך לבודקן אבל ללישנא דצריך לחסמן אפי' קדרה ישנה נמי הם דברים תמוהים דלטעמא דצריך לבודקן מאי חיוב חטאת איכא וע"כ הא דר"ל אתא כלישנא בתרא דקאמר מפני שצריך לחסמן וכ"כ הרא"ש בהדיא והנה לעיקר הקו' יש ליישב ולומר דאע"ג דס"ל לרבינו דאפי' ברעפים ישנים אסור מפני שמחסמן בכל שעה שמלבנן היינו דוקא לענין איסורא בעלמא מטעמא דכיון דכל שעה שמלבנן הוא מוסיף חיזוק יותר משום הכי אסור אבל לחייב עליה חטאת לא מחייב אלא דוקא בקדרה חדשה מפני שמחזיקו עכשיו אבל כל שהיא ישנה אע"פ שמוסיף לה חיזוק בליבון זה מ"מ כיון שהרי היתה חזקה מקודם לא מחייב עליה חטאת משום תוספת זה ושוב מצאתי כן בס' חות יאיר סי' קנ"ה שתי' כן ותמה על הרב ל"מ כמו שתמהנו אלא דאכתי פש גבן ליישב למה שהשמיט רבינו בפ' עשירי מה' שבת אוקמתא דר"ל דקאמר הכא בקדרה חדשה עסקינן וכמו שהשיג עליו הראב"ד ז"ל ולכן נ"ל ליישב הכל בשנדקדק עוד לפי דברי ה"ה דמי הכריחו לרבינו לפרש דלטעמא דחסימה אפי' ישנים אסור ולדחוקי נפשין בפירושא דשמעתתא ולא לפרש הדברים כפשטן וכפרש"י ולכן נ"ל דהכריחו לרבינו לפרש כן משום דקשיא ליה הא דאמרי' בגמרא תנן התם דרסה או שטרפה בכותל כו' בעא מיניה ר"י מר"ז מהו לשוחטה בי"ט מי מחזקינן ריעותא ביום טוב א"ל תנינן אין מלבנין את הרעפים כו' א"ל אנן מפני שצריך לחסמן מתנינן לה דקשה לכאורה דכיון דר' ירמיה גופיה מתני טעמא דליבון רעפים כאידך לישנא דקאמר מפני שצריך לחסמן אם כן תיפשוט מינה להיתירא דמדקאמר ר' יוחנן טעמא מפני דצריך לחסמן ולא קאמר טעמא דצריך לבודקן ש"מ דלא מחזקי' ריעותא בי"ט וכמו שכ"כ הרא"ש וז"ל ונראה דהכי הלכתא דהא ר"ל סבר כי האי לישנא דקא' הכא בקדרה חדשה עסקי' משום ליבון רעפים נגעו בה והיינו משום חיסום דאיכא חיוב חטאת כו' יע"ש הרי בהדיא שהרא"ש הביא ראיה דקי"ל דלא מחזקינן ריעותא בי"ט ועוף שנדרס מותר לשוחטו מדקאמר ר"ל טעמא משום חיסום ולא קאמר טעמא דצריך לבודקו ואם כן היא גופא תיקשי לן לר' ירמיה דמאי קא מבעיא ליה כיון דאיהו מתני טעמא דליבון רעפים משום חיסום וכמו שכן ראיתי לרש"ל בס' יש"ש סי' י"ט תמה על הרא"ש בזה יע"ש ודחיקא ליה לרבי' לומר דאע"ג דר' ירמיה מתני טעמא מפני שצריך לחסמן מ"מ איכא למימר דר' יוחנן ס"ל ג"כ טעמא דצריך לבודקן אלא דקאמר טעמא דחיסום לאלומי לאיסורי דמשום טעמא דצריך לבודקן אינו אלא משום חשש איסור בעלמא דילמא פקעי והו"ל טירחא שלא לצורך ומשום טעמא דחסימא אסירי מתורת ודאי ולא מתורת ספק והשתא היינו דקא מבעיא ליה לר' ירמיה אי ר"י אית ליה טעמא דצריך לבודקן וקאמר טעמא דחסימא לאלומי לאיסורי והילכך בעוף שנדרס נמי מחזקי' ריעותא בי"ט או דילמא ר"י לית ליה טעמא דצריך לבודקן כלל משום דלא מחזקינן ריעותא דזה ודאי דוחק דאם איתא דר' יוחנן אית ליה טעמא דצריך לבודקן וס"ל דמחזקינן ריעותא לא היל"ל טעמא דחיסום דהשתא קשה ליה ברייתא דלקמן דקתני ואין מפיגין אותן בצונן ואם בשביל לאפות מותר ואם כן אמאי לא שרינן ליבון רעפים נמי אע"פ שמחסמן כיון שהוא עושה כדי לצלות עליהן וכמו שהקשו התוספת שם בד"ה ואין מפיגין וצריך לדחוק ולומר דשאני בין רעפים לתנור והו"ל לר"י למימר טעמא דצריך לבודקן דהשתא ל"ק לי' ברייתא דאין מפיגין אותן בצונן אלא משמע ודאי דר' יוחנן לית ליה טעמא דצריך לבודקן ואם כן הדרא קו' לדוכתא דמאי קא מבעיא ליה לר' ירמיה אשר על כן בזה ראה וקדש רבינו לומר דס"ל לר' ירמי' דלטעמא דחיסום אפילו ברעפים ישנים אסור מפני שהוא מוסיף חיזוק בכל שעה שמלבנן דהשתא ליכא למפשט מידי מדקא' ר' יוחנן טעמא דחיסום ול"ק טעמא דצריך לבודקן דס"ל דלא מחזקינן ריעותא בי"ט דאיכא למימר דלעולם ברעפים חדשים אזיל ומודה ר"י דבלאו טעמא דחיסום אסירי מטעמא דצריך לבודקן אלא שהוצרך ר"י למיהב טעמא דחיסום משום דמתני' סתמא קתני אין מלבנין את הרעפים בי"ט ודחיקא ליה לאוקומא ברעפים חדשים גרידא והילכך אע"ג דר"ל ס"ל דדוקא בקדרה חדשה וברעפים חדשים הוא דאסור אבל בישנים לא אפי"ה פסק רבינו כר' ירמיה משום דבתראה הוא והיינו דבפ' י' מה' שבת אשמיט אוקמתא דר"ל משום דס"ל דלא קי"ל כותיה אלא כר' ירמיה דאפי' בישנים איכא חיסום כנ"ל:<br>'''  ומן '''  האמור בזה דברי הרא"ש נמי מתיישבין ולא תיקשי ליה מה שהקשה רש"ל דאיכא למי' דאיהו נמי הכי ס"ל כדעת רבינו דאפי' בישנים אסור וכמו שכן נראה דעת הטור בנו שכתב ג"כ בסתם בלשון רבי' והיינו משום דקי"ל כר' ירמיה וכמ"ש וא"כ לר' ירמיה ליכא לאקשויי מידי דאיהו ס"ל דלטעמא דחיסום אפי' בישנים אסור והילכך ליכא למפשט מידי דאצטריך לטעמא דחיסום לאסור אפי' ישנים אמנם לר"ל דס"ל דדוקא בחדשים שייך טעמא דחיסום אבל לא בישנים איכא למיפשט שפיר דלית ליה טעמא דצריך לבודקן:<br>'''  ועוד '''  נ"ל ליישב דברי הרא"ש בדרך פשוט דמה שהביא ראיה מדר"ל דמדקאמר טעמא דליבון רעפים משום חיסום ול"ק טעמא דצריך לבודקן ש"מ דס"ל דלא מחזקינן ריעותא דהא לא מכרעא דאיכא למימר דתרוייהו איתנהו ולאלומי לאיסורי הוא דקאמר וכמ"ש רש"ל אלא כל ראיות הרא"ש הוא דלא קי"ל כלישנא קמא דקאמר טעמא דצריך לבודקן דלההוא טעמא פשיטא לן דעוף שנדרס אסור לשוחטו משום דמחזקינן ריעותא כדקאמר ר"ז אלא קי"ל כאידך לישנא דקאמר טעמא משום חיסום והילכך קמבעיא לן אי תרווייהו איתנהו או דילמא ס"ל דלא מחזקינן ריעותא כדקא מבעיא ליה לר"י והילכך הו"ל ס' דרבנן כיון דמדאורייתא קי"ל מתוך שהותרה שחיטה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וס' דרבנן לקולא וכ"כ הפר"ח סי' תצ"ח ס"ק ח' יע"ש והיינו דמייתי מדר"ל דאיהו נמי ס"ל טעמא דחיסום והילכך הו"ל ס' וכמ"ש וס' דרבנן לקולא כנ"ל פשוט ודו"ק:<br>'''  מעשה חושב''' 

''' (קיא) '''  ומן האמור בזה דברי הרא"ש נמי מתיישבין ולא תקשי לי' מה שהקשה רש"ל כו'. לכאורה דבריו תמוהים דאיך אפשר לומר דס"ל להרא"ש והטור דאפילו בישנים אסור והרי כתב הרא"ש וכן הטור בפסקיו דאין לבשל בקדרה חדשה ביו"ט משום חיסום עיין קיצור פסקי הרא"ש בפ"ד דביצה סי' ט"ו הרי דס"ל כר"ל דדוקא בקדירה חדשה אסור לבשל וע"ש:<br>'''  אבל '''  באמת אין כאן תימה משום די"ל דברעפים ס"ל להרא"ש והטור כהרמב"ם ז"ל דאפילו בישנים יש בהן משום חיסום כיון דמתלבנין מהאש וה"ה קדירה ריקנית נמי מתלבנת ואפילו בישנה יש בה משום חיסום אבל לבשל בקדירה ישנה פשיטא דמותר דכיון דיש בה מאכל ולא מדייתא (פי' מזיע בצד החיצון) אין בה משום חיסום ודוקא בקדרה חדשה אסור לבשל משום חיסום כיון דמדייתא עד שמבשלים בה ועיין ש"ע א"ח ס"ס תק"ב בהגהה ובסי' תק"ח סעי' א' ודוק:<br>'''  (קיב) '''  והלכך הו"ל ספיקא דרבנן כו' וספיקא דרבנן לקולא. נפלאתי דהא הו"ל דבר שיש לו מתירין וספיקו לחומרא אפילו בדרבנן:<br>'''  (קיג) '''  והילכך הו"ל ספק וכמ"ש וס' דרבנן לקולא. אני תמה במ"ש שכן נ"ל פשוט דהא באפרוח שנולד ביו"ט אע"ג דלית בי' נמי אלא ספק דרבנן דהא תניא נמי כותי' דשמואל ואי תימא ר' יוחנן דאפרוח שנולד ביו"ט מותר ומדאורייתא אמרינן מתוך כו' ואפ"ה ס"ל להרא"ש לחומרא דאסור כמו שפסקו הגאונים ורב אלפסי ז"ל וכ"פ בטור או"ח סי' תקי"ג סעיף ח'. הן אמת דמה שפסק הרא"ש והטור במוקצה לחצי שבת לקולא הוא ג"כ תמוה דהא הו"ל ספק בדבר שיש לו מתירין ועיין מ"ש לקמן בדף נ"א ע"ב על הגליון ודוק:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}