עריכת הדף "
שיחה:תנ"ך/ויקרא/כו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== פסוק ד == === ונתתי גשמיכם בעִתָּם === וברש"י: בלילי שבתות. הקשו בקובץ 'עיון הפרשה': צ"ב איך הקב"ה מוריד גשמים בשבת, והלא הקב"ה שומר את כל התורה כולה (ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג), ובהורדת גשם יש לכאו' איסור הוצאה מרשות לרשות ואיסור זריעה. ולענין הוצאה ניתן ליישב שכל העולם הינו כחצרו של השי"ת אך מזריעה יל"ע. ונראה לי ליישב שלגבי הקב"ה כל העולם כְִּלא הוא חשוב, והקב"ה הוא יחידו של עולם ואין עוד מלבדו, ולכן כלפי הקב"ה אין זה נחשב שהוא זורע, דכלפיו אין כלל מציאות לעולמינו - עלמא דשיקרא. שוב אמרו לי שמצינו דברים שהקב"ה מקיים מצוות גם בהתייחסות כלפי עולמינו אנו. ותירצו שכפי שמצינו שמלאכת המשכן כהקרבת קרבנות וכדו' דוחה שבת משום שהיא מקיימת את העולם, כך הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, ונכלל בזה השקאת העולם, ולכן זה דוחה שבת, משום שמקיים בזה את העולם. והנה שוב (לאחר כשנתיים) הקשו בקובץ 'עיון הפרשה' (בעניין חג השבועות), שבגמ' שבת פו: איתא דלכו"ע ניתנה תורה לישראל ביום השבת. ומאידך מצאנו (שם פח:) שבזמן מתן תורה הקב"ה כפה על ישראל את ההר כגיגית, ואמר אם מקבלים אתם את התורה מוטב, ואם לא שם תהא קבורתכם. והקשו, כיון שהיה זה בשבת, כיצד עקר הקב"ה הר ממקומו, והרי אסור לעשות כן בשבת (שבת עג:) והקב"ה מקיים את מצוות התורה (כהירושלמי הנ"ל). וכעי"ז צ"ע כיצד כפה הקב"ה על המצוות ביום השבת, והלא 'אין כופין על המצוות בשבת'. ולפי מה שביארנו לעיל ה"ה מיושב הכא, משום שקיום העולם כולו מותנה בכך שישראל יקבלו את התורה, ולכך זה דוחה שבת כקרבנות. שוב מצאתי בחזקוני בפר' בראשית (ב, ג) שכתב יישוב לקושיא הראשונה, וז"ל: "מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות" ... דבר אחר, "לעשות", כל ימות עולם כסדר של ימי בראשית, שהשמים והארץ יעשו מנהגם ולא ישנו הסדר. מכאן תשובה למינים שאומרים הקב"ה עושה מלאכה בשבת כשהוא מוריד מטר ומגדל צמחים, וזה הבל, כי כל זה נקבע מששת ימי בראשית שנצטוו לעשות מנהגם, ואין זו מלאכה. וראייה לדבר שכן הוא, שהרי מַן מאחר שלא נברא להיות יורד בששת ימי בראשית, לא רצה הקב"ה להורידו בשבת ע"י שלא נראה זמן תחילת ברייתו עד יציאת מצרים, עכ"ל החזקוני. ובדעת זקנים מבעלי התוספות בפר' בשלח (שמות יד, ב) מצאתי שכתב: נכחו תחנו. תימה להרב רבי יהודה, היאך אמר לו שיחנו על הים לפני בעל צפון, והא אמרינן (סנהדרין יג:) אסור לאדם לומר לחבירו המתן לי בצד ע"ז פלונית, צריך עיון. ולי נראה דדוקא לאדם [אסור] אבל להקב"ה לא, שהרי מצינו שהקב"ה יושב ודן את כל העולם אפילו בשבת, ואפילו בראש השנה ויום הכפורים אע"פ שלישראל אסור, עכ"ל הדעת זקנים. והוסיף על דבריו המהדיר הראשון: וכהאי גוונא כתב רש"י ז"ל בראש השנה (ל.) ד"ה אי נמי דאבני בליליא וכו', הני מילי בנין בני אדם וכו', יע"ש, עכ"ל. וראיתי מביאים מהחתם סופר (סוכה מא. ד"ה דאיבני בליליא) שתמה בדברי רש"י המובאים, דמה בכך שביהמ"ק ירד בשלימות מן השמים, הלא מכל מקום אף בזה יש משום עשיית מלאכה, שכן המניח בית שלם על הקרקע עובר משום 'בונה', ובשמים הלא שומרים שבת, וא"כ כיצד יורידוהו ביו"ט ע"ג קרקע. היינו שנוקט בפשיטות שהקב"ה כן שומר את התורה, ולכך נתקשה בדברי רש"י. [ועי"ש שיישב לפי דרכו, שמשום שיש באופן זה רק משום מלאכת 'בונה' א"כ מכיון שיש הסוברים (יעוין תוס' שבת צה. ד"ה והרודה) שאף בבונה (=מגבן) אמרינן 'מתוך שהותרה בניה לצורך אוכל נפש, הותרה אף שלא לצורך אוכל נפש', לכך עדיף באופן זה מאשר שיבנוהו בקרקע בידי אדם שאז יצטרכו לעשות מלאכות רבות נוספות, שבהן אין את ההיתר של 'מתוך'.] [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:43, 2 במאי 2021 (IDT) === בעִתם === וברש"י: בשעה שאין דרך בנ"א לצאת כגון (בלילי רביעית. רש"י ישן) בלילי שבתות. ובעיקר ש"ח פירש את הכרחו של רש"י, מדלא כתיב: ונתתי הגשם בעתו, ולשון הרבים מוכיח שהכוונה לשבתות, וזהו המשך לסוף פר' בהר "את שבתותי תשמרו". אך לכאו' ניתן לומר שמהשינוי ללשון רבים ניתן לבאר שהכוונה לב' העיתים המיוחדים לגשמים, לילי רביעי ושבת, וא"כ ניתן לגרוס כהרש"י ישן, [ודלא כהעיקר ש"ח שמבאר רק את לילי שבתות]. שוב ראיתי מביאים מה'משכיל לדוד' שביאר שרש"י הזכיר רק לילי שבתות כנזכר בתורת כהנים, משום שלא נכתב 'בעתותם' אלא 'בעתם', והיינו לילי שבתות בלבד. אמנם הגמ' בתענית כג. כותבת להדיא: "בעתם" – בליל רביעיות ובלילי שבתות. ומבואר כגירסת רש"י ישן. ואכן משום זה כתב בספר הזכרון שאפשר שהשמיטו סופרים תיבות אלו בטעות, וטעם שתי לילות אלא הוא מפני המזיקין. [ונראה שלא היתה לו את גירסת רש"י ישן.] וע"ע במהרש"א בתענית שם מה שכתב בזה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:43, 2 במאי 2021 (IDT)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
פסקה חדשה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף