עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/כב" (פסקה)

== פסוק כד ==
=== ומעוך וכתות וגו' ===
וברש"י: מעוך - ביציו מעוכין ביד. כתות - כתושים יותר ממעוך. 

יש להקשות מדוע הוצרכה התורה להוסיף 'כתות', והלא גם אם לא היה נכתב הייתי יודע את דינו - שפסול לקרבן - משום דלא גרע ממעוך, והוא כלול בו. והאם כתות הוא כתוש - שכבר יצא מגדר 'מעוך' ולא הייתי יודעו מ'מעוך' בלבד? ועיין.

שוב מצאתי ברש"י בבכורות לט: ד"ה כתות, וז"ל: שכתתו באבנים עד שנימוח. היינו ש'מעוך' זהו ביד (וכפירש"י בחומש), ואילו 'כתות' זהו באבנים (וכפירש"י בבכורות), וא"כ יתכן שמשום זה הוצרכה התורה לכתוב את שניהם ואינם נלמדים זה מזה. ועדיין יל"ע מה יהיה הדין כשכתש את הביצים ביד עד שנימוחו, וכן כשמעכן באבנים אך לא נימוחו. ומסתבר דה"ה, ועיין בזה.

והנה נתקשיתי מדוע במומי בהמה טרחה התורה וחילקה את ענין זה לארבעה מומים נפרדים: "ומעוך וכתות ונתוק וכרות", ואילו במומי אדם צירפו את כולם למום אחד של "מרוח אשך" (לעיל פס' כ). ויישב לי ידידי הרב יוסף מאיר בולמן שליט"א שאת הבעלי חיים נהגו לסרס מכל מיני סיבות [ואמנם הדבר נאסר מדין הפסוק דידן "ובארצכם לא תעשו".] ולכן התורה מפרטת את מיני האופנים שהיה נהוג לסרס. משא"כ בני אדם לא היה נהוג לסרס, והיה זה בדרך כלל מחמת מכה וכדו', ולכן לא הוצרכה התורה לפרט את אופני הסירוס באדם. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:22, 20 באפריל 2021 (IDT)