עריכת הדף "ערך/פריה ורביה" (פסקה)

==לשבת יצרה==
===אשה===
כתב הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/א#יג|אה"ע סימן א סי"ג]]}} יש אומרים דלא תעמוד [אשה] בלא איש משום חשדא.

וכתב הבית שמואל {{ממ|[[בית שמואל/אבן העזר/א#ב|שם סק"ב]]}} שמשמע מדבריו שכל החשש משום חשד אך אינה מצווה על שבת.

====דעת התוספות====
הבית שמואל {{ממ|[[בית שמואל/אבן העזר/א#ב|שם סק"ב]]}} הביא דעת התוס' בחגיגה {{ממ|[[תוספות/חגיגה/ב/ב#לא|ב: ד"ה לא]]}} שאשה אינה מצווה על שבת.

אך הביא שבתוס' בבבא בתרא {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/יג/א#לישא|יג. ד"ה לישא]]}} משמע שאשה מצווה על שבת.

וכ"כ בדעת תירוץ אחד בתוס' בגיטין {{ממ|[[תוספות/גיטין/מב/ב#לא|שם ע"ב ד"ה לא]]}}. אמנם הט"ז {{ממ|[[ט"ז/אבן העזר/א/#ב|אבן העזר סימן א סק"ב]]}} כתב שאף לשאר תירוצי התוס' שם לא משמע כלל שאשה אינה מצווה על שבת.

===עבד===
א. דעת התוספות בגיטין {{ממ|[[תוספות/גיטין/מב/ב#|מב:]]}} - שעבד אינו חייב בשבת{{הערה|עי' מהר"ם {{ממ|[[מהר"ם/גיטין/מב/ב|שם]]}}.}}.

ב. דעת ריב"ם בתוספות בגיטין - שעבד חייב בשבת.

===באונס===
במשנה בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/מא/א|מא.]]}} אמרו מי שחציו עבד וחציו בן חורין, עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל. בית שמאי אומרים תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם, לישא שפחה אי אפשר שכבר חציו בן חורין, בת חורין אי אפשר שכבר חציו עבד, יבטל - והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר לא תוהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו, וחזרו בית הלל להורות כדברי ב"ש.

וכתבו התוס' {{ממ|[[תוספות/גיטין/מב/ב#לא|שם ע"ב ד"ה לא]]}} שנקטו ב"ש בדבריהם לפסוק 'לא תהו בראה לשבת יצרה' האמור בישעיה ולא הביאו את הפסוק 'פרו ורבו' האמור בתורה, לפי שאותו העבד אנוס הוא ולכן משום 'פרו ורבו' בלחוד לא היינו כופים את רבו לשחררו.

והקשה הט"ז {{ממ|[[ט"ז/אבן העזר/א#ב|אה"ע סימן א ס"ב]]}} דאם יש לפוטרו ממצוות פריה ורביה כיון שהוא אנוס הוא הדין שיש לפוטרו משום מצות 'לשבת יצרה'.

ויישב החתם סופר {{ממ|[[חתם סופר/גיטין/מא/ב|גיטין שם]]}} שאונס אינו מועיל אלא שלא נוכל לכוף את הגברא לקיים חובתו, אך מן הכתוב 'לשבת יצרה' למדנו שאין זה חובת הגברא לחוד אלא רצון הבורא לקיים את העולם ואם כן אף אם העבד אנוס ואינו יכול לקיים מצוות מכל מקום עלינו לכוף את הרב כדי שתתקיים התוצאה הנרצית של יישוב העולם.

===קיום פו"ר על ידי בן ממזר===
רמ"א אהע"ז סימן א' בשם בית יוסף, ושם בשם ריטב"א ואינו לפנינו, ובאמת נמצא ברשב"א רמב"ן ומאירי ביבמות (כב:) שיוצא אף בממזר. וכ"ה בב"י בשם ירושלמי.

אמנם הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש לא הביאו ירושלמי זה להלכה.

ומשמע שהסוברים שיצא יד"ח הוא אפילו באופן שהממזר בא באיסור. מנחת חינוך (א, ח) [ועי"ש מדוע אין חסרון מצוה הבאה בעבירה]. והמהרי"ט (הובא במנ"ח שם) כתב שכיון שהוא מצוה הבאה בעבירה לכן הני פוסקים לא העתיקו, ואף שיכול להיות היכי תימצי באונס, לא שכיחא.

ובמנחת חינוך תמה למה יועיל בן ממזר, הלא מרבה פסולים בישראל.