עריכת הדף "ערך/סוכה" (פסקה)

=== אם צריך שתהא מחזקת שולחנו ===
בגמרא בסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/ג/א|ג.]]}} מבואר שנחלקו ב"ש וב"ה אם סוכה המחזקת ראשו ורובו ואינה מחזקת שולחנו, כשרה. ונחלקו הראשונים אם הוא פסול מדאורייתא בעיקר שיעור הסוכה{{הערה|דעת התוספות {{ממ|[[תוספות/סוכה/ג/א#דאמר|סוכה ג. ד"ה דאמר]]}} והרא"ש {{ממ|[[רא"ש/סוכה/א/א|סוכה פ"א ס"א]]}}.}} או שהוא גזירה דרבנן שמא ימשך אחר שולחנו{{הערה|דעת הרי"ף.}}.

ובטעם הפסול מדאורייתא בסוכה שאינה מחזקת שולחנו לדעת הסוברים כן, כתב רבי עקיבא איגר {{ממ|[[תוספות רבי עקיבא איגר/סוכה/ב#יד|תוס' רע"א על המשניות פ"ב אות יד]]}} שהוא משום דירה סרוחה. ובלבוש {{ממ|[[לבוש/אורח חיים/תרלד#א|סימן תרלד סק"א]]}} כתב שטעם הדבר משום דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#מב|ויקרא כג מב]]}} בסוכות תשבו, ואין משמעותו יוצא מפשוטו שהיא ישיבה ממש, מדאפקיה בלשון ישיבה ולא כתב תדורו, וכיון דבעינן תשבו כעין תדורו צריך להיות שם שולחן.

וכמה נפק"מ מצאנו בפוסקים במחלוקת זו:

א. אם פסול זה דאורייתא או דרבנן{{הערה|כן הביאו הבית הלוי {{ממ|[[שו"ת בית הלוי/ג/נג|ח"ג סימן נג]]}} וביאור הלכה {{ממ|[[ביאור הלכה/אורח חיים/תרלד#פסולה|סימן תרלד ד"ה פסולה]]}}.}}.

ב. אם פוסקים כדעת בית שמאי בסוכה גדולה, כיון שנפסקה הלכה כדעתם בסוכה קטנה ואם גם בסוכה קטנה טעמה משום שמא ימשך הרי ממילא יפסק כדעתם אף לענין סוכה גדולה כששולחנו בתוך הבית, אך אם טעם אחר יש להם בסוכה קטנה אזי בסוכה גדולה נפסוק כדעת בית הלל{{הערה|כ"כ התוספות {{ממ|[[תוספות/סוכה/ג/א#דאמר|שם]]}} וכ"כ הרא"ש {{ממ|[[רא"ש/סוכה/א/א|שם]]}} בשם רי"ץ גיאות והר"ז הלוי ובעל העיטור, וכן הביא הר"ן {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/סוכה/יג/א|יג. מדפה"ר]]}}. אמנם כתב שם הר"ן שאפשר שאף אם טעם אחד בשניהם אפשר שלא נפסק הלכה כבית שמאי אלא בסוכה קטנה כיון שבסוכה קטנה טפי שייך למיגזר שמא ימשך כיון שאינו יכול למשוך שולחנו אצלו.}}.

ג. באופן שאין חשש שמא ימשך אחר שולחנו, כגון באופן שסוכה קטנה פתוחה לסוכה גדולה ושולחנו בתוך הסוכה הגדולה{{הערה|כ"כ רבי עקיבא איגר {{ממ|[[תוספות רבי עקיבא איגר/סוכה/ב#יד|תוס' רע"א על המשניות, פ"ב אות יד]]}} והבית הלוי {{ממ|[[שו"ת בית הלוי/ג/נג|שם]]}}.}}. וכן באופן שהסוכה קטנה מז' על ז' אך יוצא פסל מן הסוכה ושולחנו תחת הפסל, שאם החשש הוא משום שמא ימשך אך עיקר שיעור הסוכה הוא ו' על ו' - כשרה, ואם עיקר שיעור הסוכה ז' על ז' - פסולה.
:אמנם כל זה אם נפרש שאכן כל תקנת חז"ל היא שמא ימשך ותקנו שבמקום שיש חשש שמא ימשך בעינן סוכה ז' על ז', וכן יש שהבינו בדעת הרי"ף{{הערה|כ"כ הבית הלוי {{ממ|[[שו"ת בית הלוי/ג/נג|שם]]}} שמבואר מדברי הרא"ש שהבין כן בכוונת הרי"ף, וכן מבואר בקרבן נתנאל {{ממ|[[קרבן נתנאל/סוכה/א/א#ז|שם אות ז]]}} ובדברי רע"א הנ"ל.}}, אמנם לפי זה לכאורה בסוכה העשויה כמבוי{{הערה|כמבואר בגמרא בסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/ז/א|ז.]]}}.}} שב' דפנות לה משני צידיה, שאין מספיק לה דופן שלישית טפח אלא בעינן פס ד' ומשהו תוך שלשה לדופן, והטעם - שע"י כן חשוב דופן ז' וכמו שכתב רש"י שם שהכשר סוכה בז', ולכאורה הרי כאן אין חשש שמא ימשך כיון שהמבוי ארוך ורחב טפי, ומשמע שלכו"ע אף באופן שאין חשש שמא ימשך אחר שולחנו פסול{{הערה|כה"ק הבית הלוי {{ממ|[[שו"ת בית הלוי/ג/נג|שם]]}}.}}.
:אך יש שפירשו שאף לדעת הרי"ף אחר שתקנו חכמים שתהא סוכה מחזקת אף שולחנו כיון שחששו שמא ימשך אחר שולחנו, שוב גדר התקנה שנתנו חכמים שיעור לסוכה שתהא מחזקת אף שולחנו והיינו ז' על ז', וממילא אף אם ימצא אופן שלא יהיה בו החשש, אעפ"כ לא תוכשר הסוכה בפחות מז' על ז'{{הערה|כ"כ הבית הלוי {{ממ|[[שו"ת בית הלוי/ג/נג|שם]]}} והאבי עזרי {{ממ|סוכה פ"ו ה"ח}}.}}.