עריכת הדף "ערך/ברכת המצוות" (פסקה)

==האם ברכה היא בעמידה דווקא==
===מקור===

הטור (יו"ד רסה א) וסמ"ק (סי' צב הגהה ה') כתבו בשם ירושלמי ופסיקתא זוטרתא (פר' לך ופר' שלח) דילפינן בגז"ש "לכם - לכם" מספירת העומר, ובספירת העומר צריך לעמוד שנאמר "מהחל חרמש בקמה" ודרשינן ב"קומה". ובב"ח (ר"ס ח') ביאר שטעם הירושלמי אינו בגלל הגז"ש, אלא מחשיבות הברכה שאומרים בהם "וציונו" שקרבנו המקום לעבודתו. ונפק"מ אם צריך לעמוד רק במצוות מסויימות או בכל המצוות - עי' במג"א ופמ"ג שם (א"א סק"ב) מחצית השקל (שם). ובמג"א (תר"צ סק"א) ושד"ח דלהלן.

ובאורחות חיים (ציצית כז) הוסיף סמך לדבר מהכתוב "ויעמוד שלמה ויברך", וכן מצינו כתוב בלויים "לעמוד לשרת" מכאן אמרו אין שירות אלא מעומד. ובשלטי הגיבורים שעל המרדכי (ברכות פ"ד ה) הביא הביא מהירושלמי שלמד מהכתוב "קום כי דבר ה' אליך", מכאן אמר רבי אלעזר: כד ענו איש"ר וכל דבר שבקדושה בעי למיקם על רגלוהי. והשד"ח (פאה"ש ח"א 397) הביא סמך מהפסוק "קומו וברכו את ה'" (נחמי' ט ה). ועוד כתב ק"ו ברכת שמים מברכת הדיוט, שבהר גריזים נאמר על השבטים המברכים "אלה יעמדו לברך" וגו'.

וכתב הארחות חיים דכל הברכות מברך מעומד היינו ברכת המצוות, דברכה"נ איתא להדיא במשנה 'ישבו, אחד מברך לכולם' ועוד. הובא בביאור הגר"א (או"ח סי' ח' ס"א). וכן בשו"ע (או"ח סי' ח') איתא ש"יתעטף בציצית ויברך מעומד", ופי' המג"א שהעיטוף והברכה יהיו שתיהם מעומד. ומקשה המג"א מהפרשת חלה דאיתא במשנה דשרי להפריש מיושב. ומתרץ שהפרשת חלה אינה כל כך מצוה כי עושה כדי לתקן מאכלו. והגר"א חולק עליו בזה, ומביא שהר"י וכן הטור כלל לא כתבו שיברך מעומד אלא רק כתבו להתעטף מעומד.{{הערה|וצ"ע מדברי הטור הנ"ל בהלכות מילה}}

והגרש"ק בהגהות חכמת שלמה על השו"ע שם כותב שחז"ל תקנו את הברכה כעין המצוה, שאם המצוה היא בעמידה, גם הברכה כך. [ולגבי המצוות, ספירת העומר היא במעומד, (מהחל חרמש בקמה - בקומה), והוקש לזה תקיעת שופר וציצית. וסימנך 'עצ"ת ה' היא תקום' - 'עומר ציצית תקיעה'. ולכאורה משמע לפי"ז שרק באלו צריך לברך מעומד לדעתו].

ובפמ"ג (בפתיחה להל' ברכות -סי' ר"ב- אות י"ח) כתב שברכת המצוות בעמידה, וברכת הנהנין בישיבה, ובמג"א וא"ר (ח' ב') כתבו ששחיטה וחלה הם כברכות הנהנין. ולגבי אכילת מצה וישיבת סוכה אומר שזה דומה לנהנין (מצה) או שמברך על המצוה וגם על ההנאה (סוכה). 'וברכת השבח רשאי מיושב לבד ברכת הלבנה מעומד'.

והגר"א בביאורו (ח' סק"ג, כה סק"ל) כתב שאין צריך לעמוד בברכת המצוות, ועיין עוד בהגהות הגר"ח צאנזער (סי' ח', שו"ע מהדו' פרידמן) וברכי יוסף (ס"ק ד') ושיורי ברכה (ס"ק ג').

===טעם===

הרבה ראשונים כתבו או הביאו שמברכין בעמידה על מצוות שהם בעמידה {{הערה|שבלי הלקט (סי' קצח, שסו) ואורחות חיים (לולב כא, ציצית כח) וכלבו (סי' עב) ואשכול (ח"א עמ' 51) בשם גאון ז"ל.}} וכך הובא במאסף 'סוכת דוד' עמ"ס סוכה מרבינו קלונימוס ב"ר שבתאי מראשוני הראשונים. וכ"כ כמה אחרונים שמצוה שאי"צ לעשותה בעמידה אי"צ לעמוד בברכתה.{{הערה|מור וקציעה וחכמת שלמה (שם) ופנ"י (מגילה כא.)}}

ובעיטור (הל' ציצית ש"ג ח"ב) כתב בשם גאון, וכן הוא באורחות חיים (שם), דכל מצוה שלא ניתנה להנות מברכין מעומד, והעיטור תמה על זה דהא גם נטילת ידים ולישב בסוכה מיושב מברכין מעומד. [ושמא י"ל דה"חיוב" לברך מעומד הוא רק באותם שאינם להנאה, אבל גם בנט"י וכדומה "אפשר" לברך בעמידה ואין חיוב הפוך לברך בישיבה, ומכוין שכך פשוט שהמנהג בנט"י לברך בעמידה מאחר ונוטלין בעמידה].

===סימנים===

האבודרהם נתן סימן "על"ץ של"ם", והסמ"ק נתן סימן "עצ"ת ה' לעולם תעמוד" דעצ"ת ר"ת עומר ציצית תקיעה, והשד"ח הביא סימן זה באופן אחר: "עצ"ת ה' לעל"ם תעמוד" עירוב ציצית תפילין לולב עומר לבנה מילה, ועי' מטה משה (סי' תרסה).