עריכת הדף "מעשה רקח/שבת/ג" (פסקה)

== ז ==

'''לפיכך אם הסיקוהו בזפת וכו'.''' משנה וגמרא שם והרמ"ך ז"ל השיג על רבינו במה שאסר לסמוך אף היכא דגרף וקטם עיין למרן ז"ל.

'''ואם הסיקוהו בקש וכו'.''' שם דף ל"ח מתניתין כופח שהסיקוהו בקש ובגבבא הרי זה ככירה בגפת ובעצים הרי הוא כתנור ובגמ' סבר רב יוסף למימר דלסמוך לתנור שפיר דמי אתיביה אביי וכו' ע"כ. וקשה טובא לפי פסקו של רבינו דאי פסק כאביי לא אסיר בכופח אלא באינו גרוף וקטום דוקא ורבינו אסר אף בגרוף וקטום והיא קושיית הרמ"ך ז"ל ומרן ז"ל כתב דדברי הפוסקים כדברי רבינו ע"כ. רמז למ"ש ז"ל והביאו הרא"ש שם דפסקינן כאביי ולא מטעמיה בפירושא דמתניתין דבהא קי"ל כרב אדא בר אהבה. ומאי דנראה לענ"ד עוד מלישנא דאילימא דקאמר אביי דמשמע דלפי האמת אינו כן וזה דאביי מתחילה לא היתה כוונתו אלא לחלוק על רב יוסף ומשו"ה מייתי ליה ממתניתין דהיה סבור אביי דמתניתין הכי מתפרשא אמנם כשראה הברייתא דמחלק בין תנור לכופח וקאמר בפירוש כן וגם דפשט הברייתא בכופח בגרופה וקטומה היא שהרי אסר הסמיכה בגפת ובעצים והתירה בקש וגבבה ואי אמרת בשלמא דבגרוף וקטום איירי שפיר דמחלק בין גפת ועצים גרוף לקש וגבבא דלא כדהוה ס"ד דאביי אלא אי אמרת אף באינו גרוף וקטום צ"ל דאסור פשיטא ואם כן לפי האמת לאביי אף בגרוף וקטום איירי ומ"מ בתנור אסיר דלא נקטינן דיוקא דמתניתין ממאי דפירש בהדיא הברייתא דאסר הסמיכה בתנור דלא כרב יוסף ולא שבקינן פירושא מדיוקא. אלא דבמ"ש הברייתא דעל גבה אסור בהא לא קי"ל הכי אלא בסתם מתניתין דשרי כדקתני במתניתין דלעיל כירה שהסיקוה בקש ובגבבא נותנים עליה וכו' והכא קתני בקש ובגבבא הרי הוא ככירה דמשמע דשרי בכל גווני ובהכי אתי שפיר פסקו של רבינו דבתנור אסר בכל גווני ובכירה התיר בכל גווני כשהיתה גרופה ובכירה בקש ובגבבא דימהו לכירה להתיר ובגפת ובעצים אסר אף בגרוף וכאביי לפי המסקנא ודו"ק ומ"מ איני זז מדברי הגאונים זלה"ה.

'''הרי הוא ככירה וכו'.''' הקשה הרב לח"מ ז"ל דאמאי לא הזכיר דקטמה ונתלבתה וכו' ע"כ. ולענ"ד נראה דלא קשה מידי דהך ברייתא הובאה לבעיית מהו לסמוך וכו' ורבינו כבר הביאה לקמיה וז"ל ומותר לסמוך לכירה מבערב אע"פ שאינה גרופה וקטומה. ומכ"ש נלמד דין קטמה וכו' ונראה פשוט וק"ל.