עריכת הדף "מגדל עוז/חמץ ומצה/ח" (פסקה)

== ז ==

'''ואח"כ כורך מצה ומרור כאחד ומטבל בחרוסת ומברך ברוך אתה ה' אמ"ה אקבו"צ על אכילת מרור ואוכלן:'''  כתב הראב"ד ז"ל זה כהלל מ"מ זה הסדר לא דייק עכ"ל: '''  ואני '''  אומר זה כמדומה שלא עלה על דעתו כ"ש שיצא מפיו הקדוש או טעות סופר הוא בהשגות או הקורא לפניו לא קרא כל הלשון וחטף מפיו הדבור וכתבו עד דלא סיימוה קמיה דאי ס"ד דקראו היאך ייחס זה הפסק להלל והצריך בו ברכה ועוד דההיא דהלל כתבה לאחר שלש פסקות אחרות וז"ל וחוזר וכורך מצה ומרור ומטבל בחרוסת ואוכלן בלא ברכה זכר למקדש עכ"ל. וזה בודאי מבורר לשונו כהלל. ולבי אומר לי שלשון ראשון בלשון שני נתחלף או לקורא או לסופר אבל פסק ר"מ ז"ל אמת הוא בפרק ערבי פסחים ולפי שידעתי גדולת רבינו ולא תלינא בוקי סריקי בדידיה אמינא דשפיר דייק ולפי בקיאותו הגדול אמר זה ולא על אותו של הלל הזקן דזכר למקדש פ' ערבי פסחים אמרה אלא על אותה דשמעתין דמס' זבחים פ' התערובות גמרא מתני' דדם שנתערב במים אמרה דגרסינן התם במסקנא דשמעתא מאן שמעת דאמר [אין] מצות מבטלות זו את זו הלל היא דתניא אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן משום שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו ע"כ. וגם ר"י אלפס ז"ל כתב הכל וממילא דצריך לברך דמצוה היא ומסברא נמי לטבול משום קפא דפרק ערבי פסחים. כך דעתי נוטה ליישב לשון הראב"ד שפירש אותה הלכה באולי כי זחלתי ואירא מהגיד דעי אתכם בלשונו זה ואף שכבר הקדמתי בו דיי למשכיל. ומה שכתב על סדר ר"מ ז"ל דלא דייק יש לו מקצת פנים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם:

''' ואם אכל מצה עד מגופו של פסח.'''  בגמ' ובתוס' דפרק ערבי פסחים <small> {{ממ|דף קט"ו קט"ז}}: </small>

''' ולא ברכת הפסח עד פוטרת של פסח.'''  בזבחים פרק כל הפסולין: