עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/נג" (פסקה)

== ז ==

ז) '''שם''' אלא בין ישתבח ליוצר. וה"ה בין מזמור למזמור מהר"י בנימין והביאו מהר"י זיין בתשו' גו"ר חא"ח כלל א' סי' נ"א. יד אהרן בהגב"י. ברכ"י אות ד' ומהר"א הלוי שם בסי' ב"ן כתב דה"ד בנאנס לצרכיו אבל אם לא נאנס לצרכיו ונזדמן לו ציצית ותפילין ראוי לו שלא ללובשן ולברך עליהן בתוך פסוקי דזמרא אלא בין ישתבח ליוצר יעו"ש והב"ד הברכ"י שם וכתב עליו וז"ל והפריז הרב בהוראה זו ופוק חזה בחשובות הרמב"ם בספר פאר הדור הנדפס מחדש סי' קמ"ז שפסק להפך וז"ל מי שנזדמן לו טלית ותפילין והוא עומד בפסוקי דזמרה אם מותר לו ללובשם ולברך עליהם. תשובה אין שום איסור בברכה על ציצית ותפילין בתוך המזמורים שאין הפסקה כזאת בפסד"ז אסורה ואינה תפלה ולא ק"ש עד שיאסור הפסקה כזאת עכ"ל. נמצא לפ"ג דג' מחלוקות יש בדבר הזה. דלסברת הרמב"ם מותר להפסיק לברך על טלית ותפילין בתוך פסוקי דזמרא ומשמע מדבריו דאפילו אם הוא באמצע המזמורים. ולסברת מהר"י בנימין דוקא בין מזמור למזמור. ולסברת מהר"א הלוי דוקא אם נאנס לצרכיו אבל נזדמן לו ציצית ותפילין ראוי שלא ללבשן ולברך עליהם אלא בין ישתבח ליוצר וכ"מ מסתמיות דברי מרן ז"ל דלא יש חילוק ואין לברך עליהם כי אם בין ישתבח ליוצר כמ"ש כס"א אות ג'. ובסידור בי"ע אות ט'. ויפה ללב אות ג'. ודלא כמ"ש שכנה"ג בהגב"י אות ד'. וכ"מ מטעם שנתן המ"א והאחרונים שכתבו לעיל אות ה' דאין חילוק בין מזמור למזמור לאמצע המזמור אלא החילוק הוא בין ברוך שאמר לישתבח ובין ישתבח ליוצר כיעו"ש. וכ"מ מדברי ר"ז אות ג' יעו"ש. וכ"כ הער"ה אות א'. ותימה על הברכ"י שכתב על הגו"ר שהפריז בהוראה זו ועיין זכור ליצחק הררי סי' ח' שתמה גם כן על הברכ"י יעו"ש ול"ד למ"ש מרן בסי' ס"ו סעי' ב' דבין הפרקים מפסיק להניח ציצות ותפילין דהתם שאני מפני שהם צורך ק"ש שלא יהא כמעיד עדות שקר בעצמו כמ"ש ב"י בשם שה"ל אבל אינם לצורך פסוקי דזמרה ועוד דהכא אפשר להניחם בין ישתבח ליוצר שהוא קיל טפי לא כן התם דלא יש מקום אחר ואפילו לדברי האר"י ז"ל שכתבנו לעיל דצריך להניחם קודם פ' התמיד הכא כוין דכבר עבר הזמן ולא עשה המצוה כתיקונה אין לו להפסיק בפסקד"ז. וע"כ יש להחמיר מי שלא היה לו ציצית ותפילין ונזדמן לו אחר ב"ש שלא ללבשן ולברך עליהם כ"א בין ישתבח ליוצר. וכן מ"ש שם הגו"ר במי שנצרך לנקביו בתוך פסקד"ז דיטול ידיו ויברך אשר יצר נכון הוא שלא להפסיק ולברך כי אם אחר ישתבח כמש"ל סי' נ"א אות כ"ח. אמנם בעיקר הדין שכתב הגו"ר הנצרך לנקביו ונכנס לבה"כ שיחזור ויברך על ציצית ותפילין כבר כתבנו לעיל סי' ח' אות נ"ב וסי' כ"ה אות ע"ח דיש פלוגתא בזה וסב"ל יעו"ש. וא"כ הכא נמי מי שנצרך לנקביו בתוך פסוקי דזמרא ופשט הציצית והתפילין ונכנס לבה"כ כשיצא מבה"כ ויטול ידיו אין צריך לחזור ולברך על ציצית ותפילין אלא ילבשם בלא ברכה משום סב"ל: