עריכת הדף "
הר המוריה/ביאת מקדש/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''קבועים ''' ''' בעבודת היום וכו'.''' האי היום מוקף בשני חצאי לבנה ולענ"ד נראה דבכוונה גדולה כתב רבינו תיבת היום כי רבינו אזיל לשיטתו לעיל סי' י"ב שמ"ע שיתחלקו הכהנים כלם למשמרות יעו"ש ובס' המצות מ"ע ל"ו והרמב"ן השיגו שם והביא ראיה מהך דקתני ויודע שבתי אבותיו קבועים יעו"ש ובריטב"א בתענית שם ובפ"ד וכמש"כ בחי' לתענית. אמנם רבינו בהא דסיפא אינו גורס ויודע שבתי אבותיו קבועים (גבי הא דאינו מכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו) וכמש"כ מרן יעו"ש והיינו טעמא דלרבינו כל הכהנים היה להם בית אב קבוע והא דנקט ברישא ויודע שבתי אבותיו קבועים היינו ר"ל שיודעים למשל שהם ממשמרת יהויריב ויודעים שם הבית אב שלהם ויודעים היום שבית אב שלהם משמש אבל זה א"צ לידע כי בתי אבותיו קבועים כי לא סגי בלא"ה ומיושב בזה השגתם (ודע כי הלשון בהשגת הרמב"ן שם הוא כך וז"ל אבל יש מהם שאין להם משמר קבוע כמו שאמרו בגמרא תענית י"ז ויודע שבתי אבותיו קבועים ואינו יודע שבתי אבותיו קבועים עכ"ל והנה בש"ס שלפנינו ליתא להך דואינו יודע שבתי אבותיו קבועים ואולי היה לו גירסא אחרת). ''' היום.''' ולדעת הראב"ד שרי בכל ענין כי רבי פליג על כל זה שכתב וז"ל א"א הלכה כרבי שתקנתו קלקלתו שאין עכשו שעת עבודה ולמהרה יבנה לא חיישינן ובין מכיר ובין שאינו מכיר מותר לשתות יין דסתמא אמר אביי כמאן שתו כהני האידנא חמרא כרבי עכ"ל אמנם דעת רבינו כמש"כ מרן דרבי לא פליג רק אבבא דסיפא דאינו מכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו יעו"ש ויש להביא ראיה ממאי דאיתא בירושלמי פ"ב שם הי"א וז"ל וכל מי שאינו מכיר לא אנשי משמר שלו ולא אנשי בית אב שלו ואינו מבתי אבות קבועים (זהו ט"ס וצ"ל והוא מבתי אבות הקבועים כמש"כ הקרבן העדה) רבי אומר אומר אני שהוא אסור לעולם אלא שתקנתו קלקלתו יעו"ש אלמא משמע דבהא לחודיה פליג וע"ע בתוספתא וז"ל כל שאין מכיר לא את משמרתו ולא את בית אב שלו והוא מבתי אבות קבועים אסור כל חדש רבי אומר אומר אני שיהא זה אסור לעולם אלא שתקנתו קלקלתו עכ"ל מבואר מלשון זה שרבי פליג רק על זה האחרון ועיי"ש בחידושי אגדות לרש"א שכתב ג"כ כרבינו וצ"ע שלא הביא דברי רבינו. ''' ועיין''' בסנהדרין כ"ב ב' דפריך ויין שלא בזמן ביאה שרי והא מדרבי שרי אלמא דרבנן אסרי. והנה לרש"י וראב"ד ניחא דלרבי בכל ענין שרי אפי' במכיר משמרתו ובית אב שלו אבל לפי' רבינו הו"ל להקשות גם מרבי במכיר משמרתו ובית אב שלו לענין אותו יום או במכיר משמרתו ולא בית אב שלו לענין אותו שבת ויש לעי' בזה ויש לדחוק דסתם כהנים האידנא אינם מכירים כלל משמרתם ומשמרת בית אב וזמן ביאה מיקרי באותם המכירים ושלא בזמן ביאה מיקרי אותם שאינם מכירים וצ"ע בזה ולכאורה יש ראיה לרבינו דלפירש"י יקשה אמאי קאמר הש"ס מכלל דרבנן אסרי הא בהדיא מבואר כן בברייתא דרבנן ס"ל דאסורים לשתות במכיר את משמרתו ובית אב שלו ביום המיועד לעבודתו וכן במכיר משמרת שלו ולא בית אב שלו אסור בשבת שלו ובאינו מכיר לא משמרתו ולא בית אב שלו אסור כל השנה אלא ודאי דהפלוגתא היא באינו מכיר משמרתו ולא בית אב שלו ועיקר הגירסא כמו שהוא בירושלמי דתענית דבבבא האחרונה לא נזכרו החכמים כלל ורק דברי רבי בלבד ושפיר קאמר הש"ס מכלל דרבנן אסרי. שוב ראיתי בחי' הר"ן בסנהדרין שם שהרגיש בזה וכמה דברים שעלו על דעתי מצאתי שם יעיין המעיין משם יעו"ש היטיב (וע"ע בריטב"א בתענית שם שדעתו כדעת הראב"ד ומה שאמר מכלל דרבנן אסרי ה"ט משום דס"ד דרבנן מיירו בזמן שביהמ"ק קיים ומיירי כגון שהוא חוץ לירושלים יעו"ש היטיב). ''' שאינו''' יכול וכו'. כתב הראב"ד וז"ל א"א כמה חלושים דבריו וקלושים וכי כשיבנה ביהמ"ק לא יהיה שם מצרף ומטהר ומודיע המשמרות הראויות ושבתם ויומם ואיזה שהות יהיה שם לקביעותם עכ"ל ותורף כוונתו כי הבין מדברי רבינו דמותרים לשתות אף לאחר בנין ביהמ"ק עד שיקבעו במועדם וע"ז השיג וכי איזה שהות יהיה שם והלא תיכף כשיקבע הביהמ"ק תיכף ישב מצרף ומטהר לקבוע משמרותם ובתי אבותם והו"ל לרבינו לכתוב בקצרה והרי הוא מותר לשתות תמיד עד שיבנה ביהמ"ק ועיין במר"ן מש"כ ע"ז וכתב עוד וז"ל ועוד י"ל דרבינו לא בא ללמד שכשיבנה ביהמ"ק אסור לו לשתות עד שיקבע אלא בא ליתן טעם למה מותר לשתות יין בזה"ז וה"ק שאינו יכול לעבוד עד שיקבע בבית אב שלו ובמשמרתו וכיון שעכשו אינו קבוע אינו ראוי לעבודה ולפיכך מותר ביין ולכשיבנה ביהמ"ק ויקבע אז יאסר ולא קודם עכ"ל ודבריו תמוהים ואדרבה אם היה עולה על דעת הראב"ד שרבינו אוסר לאחר בנין ביהמ"ק עד שיקבעו המשמרות לא היה משיג עליו כלל ומי הגיד לו כלל שהכוונה היתה מתחלה לאסור לאחר הבנין עד שיקבעו המשמרות הא אדרבה איפכא משמע דעד שיקבעו המשמרות מותרין בשתיית יין. לכן נראה לענ"ד כי ט"ס הוא וצ"ל דרבינו לא בא ללמד שכשיבנה ביהמ"ק מותר לו לשתות עד שיקבע וכו' וכוונתו כי גם רבינו לא התיר רק עד שיבנה ביהמ"ק ואז יקבעו המשמרות ויאסרו אבל קודם בנין ביהמ"ק מותרים ולכשיבנה ביהמ"ק תיכף יאסרו לשתות יין כנ"ל ברור ונכון. ''' ועיין''' בירושלמי פ"ב דתענית הי"א מבואר שם לפי' הקרבן העדה דאימתי שהכהן אסור בשתיה לרבנן כגון במכיר משמרתו ובית אב שלו דאסור באותו יום או במכיר משמרתו ולא בית אב שלו דאסור כל השבת אסור נמי בהספד ובמלאכה יעו"ש היטיב ועיי"ש בס' שלום ירושלים דפי' דזה קאי אליבא דרבי באינו מכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו דאם יהיה אסור לעולם בשתיית יין יהא נמי אסור בהספד ומלאכה וזה ודאי אי אפשר יעו"ש היטיב.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף