עריכת הדף "
העמק שאלה/קנ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == {{העמקש|ז}} '''דהוי מסיק בי חוזאי.''' ידוע מש"כ התוס' ב"ק ד"ע דמסיק משמע לשון הלואה ומכאן אסמכי שכותבין הרשאה על מלוה. ודחו דמסיק בעיסקא שלא ניתן להוצאה. ועוד דבהזהב ובהספינה לא גרסינן ומסיק. אלא הוי לי' זוזי. וכ"כ שארי ראשונים ז"ל. אבל רבינו גם בפ' ויקרא סי' ע"א גם כאן גריס ומסיק דמשמעו הלואה. וא"כ ק' הרי רבינו ס"ל שאין כותבין הרשאה אלא על דבר שאפשר להקדישו להקנות כמש"כ אות ה'. ויותר ק' לשון בה"ג שהוא כתב בפי' דתרוייהו לישני סבירא לי' דלא כתבינן אורכתא אלא אמטלטלי דפקדונא כמש"כ שם והוא ז"ל כתב שם בזה"ל דאמרי נהרדעא לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי א"ל ר"א לאמימ' מ"ט משום דר"י דאר"י גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם א"י להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו הילכך אדרכת' אמטלטלי לא כתבינן ואי אקנינהו לי' ע"ג מקרקעי קני כדרב פפא דר"פ הוי לי' תריסר אלפי זוזי בי חוזאי כו'. ותמוה הרי הא ודאי דלא מהני קנין במה שאינו יכול אפי' להרשות. אלא נראה דודאי מהני קנין לענין שאם רצה ונתן לו זכה בהם כמש"כ הרמב"ן ז"ל דדמי למוכר פירות עד שלח בא לעולם ואי שמיט ואכיל לא מפקינן מיני'. ה"נ אי גבה זכה בהם. ומעתה אע"ג דלענין הרשאה לא ס"ל לרבינו וסיעתו כהרמב"ן ואין כותבין הרשאה שיוכל לכפות לדין בזה. משום דכ"ז שלא נתן לו לאו בע"ד דידי' הוא. מכ"מ אי רצה ליתן לו מהני זה הקנין לענין מיתה אם מת המרשה אח"כ. שהרי כבר זכה בהם המורשה ומש"ה רבא שרצה ליתן להמורשה. אלא שחש למיתת ר"א מש"ה א"ל תקנתא למיקנינהו לי' אג"ק וכי תימ' אכתי הי' למיחש שמא מת ר"א קודם שנתן לו זיזי ובטל הקנין הל"ק שהרי באמת יש להעמיד על חזקת חיים ואין לחוש אלא שמא ימות וכדא' רבא בגיטין דכ"ח ב' שמא מת ל"ח שמא ימות חיישי' והא דאי' בגמ' דק"ב דא' רבא לר"ס דילמ' אדאתית שכיב ר"א. לא כפרש"י אדאתי' בעוד שתהי' בדרך בשובך אצלנו שכיב ר"א קודם שתקבלם משום דר"א זקן הי' עיין פרש"י. וקשה ע"ז טובא חדא הא קיי"ל בגיטין שאין לחוש למיתה אפי' בזקן. וכבר הקשה הכי הגאון קצה"ח רס"י קכ"ב וישוב שלו אינו מובן. וע"ע במלחמת ה' שהעיר בזה שאין לחוש למיתה מסוגי' דגיטין. ותו מאי אהני במה שהקנה לי הא הוי מלוה לפי דאי' הוי מסיק זוזי בדר"י בר חמא. וגם לשון אדאתית אינו מדויק נימא דילמא בתר הכי שכיב ר"א. אלא ה"פ אדאתית בחזרה לר"א שכיב ר"א. וא"כ אפי' אנו רוצים ליתן מדעתנו. ואין אנו נצרכים להרשאה מה שא"א במלוה כלל. מכ"מ יש לנו לחוש למיתת ר"א אח"כ ונפסיד. ומש"ה מהני האי תקנתא שפיר שיקנה לי' אג"ק. ובשעת נתינה אין לחוש שמא מת. ואם ימות אח"כ הרי כבר זכה ר"ס. והכי מתיישב שפיר הא דר"פ ורשב"א שהי' הלואה דוקא. דאי הוי פקדון לא הי' נצרך ר"פ לכל החרדה אלא לכתוב לי' הרשאה. ודיוקא דהרמ"ה מהא דפי' הש"ס דנפק לאפי' לאו מילתא זוטרתא היא. דלמאי סיפר הש"ס הכי אלא ודאי דינא אשמעינן שלא הי' אפשר לכתוב הרשאה אלא קנין פשוט וגם זה לא מהני למיכפי' לבע"ד. שהרי עדיין לא קנה אלא אי בעי למיתבי לא יחוש למיתה דאח"כ. ומש"ה חש ר"פ שמא יזכה לעצמו. והראב"ד נדחק בזה לטעמי' דהא דלא מהני שליח בעדים למיכף לדין הוא משום חשש מיתה. וא"כ אי איתא דמהני קנין כזה שאם יתן לו יזכה בו אמאי לא ליהני הרשאה כזה ג"כ שיקנה לו אם יתן. ושוב ממילא מצי למיכפי' שהרי נסתלק חשש מיתה. ואמאי בעינן גבי הרשאה מידי דמצי להקדיש עתה. אלא ודאי לא מהני קנין כלל למטלטלי דכפרי' או מלוה שיקנה אפי' אחר שיזכה ויקבלם וא"כ כמ"כ לא מהני לחשש מיתה ג"כ. ומש"ה לא מהני הרשאה שהרי אין בו שום זכות. והכי ודאי דעת התוס' דבכ"מ דלא מהני הקנין משום שלא בא לעולם הוי כמו שלא הקנה כלל. והא ראי' גבי מוכר פירות דקל וכו' ואי שמיט ואכל לא מפקינן מיני'. הוא משום דידע ומחיל כמש"כ בב"ב דמ"א א' ד"ה א"ל. ומש"ה נתקשו ז"ל בהא דמסיק זוזי. אבל למש"כ אות ב' דעת רבינו וסיעתו דלא משום איזה חשש הוא אלא דינא היא דמצי א"ל לאו בע"ד דידי את. ומש"ה בעי להקנות לו ולהוי בע"ד דידי' ולא מהני אלא במילי דמצי להקנות לו עתה ולא במלוה. אבל אי בעי בע"ד למיהב לי' ודאי מהני זה הקנין לאחר שהגיע לידו. ושפיר יתיישב הא דמסיק זוזי. ומזה גופא ראי' לזה הדין דבכ"מ שהקנה כדין ולא חסר אלא משום שאין בידו או שלא בא לעולם מהני הקנין דאי תפיס לאחר שבא לעולם לא מפקינן מיני' משום דלזה מהני הקנין. וכ"כ בהגהת רמ"א סי' קכ"ו סכ"ב דבכ"מ שאין הקטן נתפס אם זכה וקבלם כבר שוב לא מפקינן מיני' והכי פסק עוד בסי' ס"ו סי"ז דמוכר שט"ח לחבירו ולא כתב קני לך איהו וכל שעבודיה וכבר הוציא הלוקח מיד המוכר שוב אין יכול המוכר להוציא מידו. אלא דשם משמע דמסר לו השט"ח לחוד ובלא שום קנין. אלא שאמר לי' קני לך איהו וכל שעבודי' ובלא קנין אגב קרקע. וזה ודאי צ"ע. שהרי במסירת השטר אין בו שום קנין על המלוה אלא באופן שתקנו חז"ל. וא"כ לא הקנה לו כלל. ובזה ודאי לא מהני תפיסה. אבל אם קנה ממנו החוב כדין היינו חוב דמטלטלין בקנין חליפין. ובחוב דמעות בקנין אגב קרקע. ודאי אי יהיב לי' אין יכול להוציא מידו לדעת רבינו וכן הרי"ף דגרסי הוי מסיק זוזי. וראיתי בקצה"ח סימן קכ"ב שהחזיק בפסק הרמ"א מטעם שליחות ומש"ה החזיק בדברי רמב"ן אלו. ולא כמש"כ הרמב"ן עצמו דבעינן קנין. אלא כמש"כ המרדכי בשם הראב"ן. דלאחר שתקנו נהרדעי לכתוב זיל דון וזכי ואפיק לנפשיך א"צ קנין אג"ק. והוסיף הוא ז"ל דא"צ קנין כלל. והביא עוד ראי' מהא דמדייק בשבועות פ"ד דהאומר משביע אני עליכם שיש לפלוני מנה חייבין ומוקי לה בבא בהרשאה ואי הוי קנין גמור לא הוי מנה לפלוני אלא מנה לי. וכל דבריו ז"ל תמוה ונגד כל הראשונים ז"ל דבעינן קנין גמור וכן הרמב"ן ז"ל דתלה זייני' עליו. זולת הרמ"ה שכתב דסגי קנין אפילו במעות לענין הרשאה. אבל קנין מיהא בעי. ובל"ז לא מהני תפיסה כלל. וגם המרדכי לא כתב הכי בפי' המשנה ומעיקר הדין אלא מתקנתא דנהרדעי. אבל עד שלא תקנו זה הנוסח היו נצרכים להרשאה קנין כדין ובזה מיירי משנתינו. ודקדוק של הקצה"ח אינו כלום. שהרי באמת השליח אינו מכוין לזכות לעצמו ח"ו. אלא בשביל משלחו. והא גופא אתי לאשמעינן דאע"ג שאומר מנה לפלוני כפי האמת שאינו מכוין לזכות. מכ"מ חייב משום דבידו לזכות לעצמו. ומכש"כ למאי דקיי"ל שליחא הויא ולא קנה השליח אלא לשעה. מש"ה אומר מנה לפלוני. וכל דבריו ז"ל בזה אינו. ובלא קנין כדין לא מהני תפיסה לכ"ע ובקנין כדין לכ"ד כדבעי אלא שאין הקנין נתפס בזה תלי' במחלוקת הראשונים ז"ל דלרבינו והרי"ף מהני והכי דעת הרמב"ן ז"ל. ודעת התו' וראב"ד ז"ל אינו כן ומש"ה הגיהו הוי להו זוזי ופירשו דמיירי בפקדון.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף