עריכת הדף "דבר אברהם/א/לט" (פסקה)

===ה===

[ה] '''אמנם''' שיטת הרשב"א ז"ל דשט"ח לא הוי ככסף, דעל מה שפירש"י בקידושין תאמר בשטר שאין פודין בו הקדש דהיינו שכתב לגזבר שטר על מעות פדיון הקדש אין הקדשו פדוי דבעינן ונתן הכסף וקם לו כתב הרשב"א ז"ל דאינו מחוור דבכה"ג אפילו בשטר אינה מקודשת יעו"ש. וכן גם להלן (דף ט"ז ע"א) כתב וז"ל אילימא דכתב לה שטרא אדמיה היינו כסף כו' ומיהו אכתי קשיא לי מאי קאמר היינו כסף דא"כ המקדש בכסף וכתב לה שטר עליו תהא מקודשת דשטרא דכתיב עליה היינו כסף וי"ל דהשתא הוא דקאמרינן הכי משום דאכתי לא ידעינן דגופו קנוי אלא כחוב אבל למסקנא דאמר רבא ע"ע גופו קנוי אי כתב ליה שטרא אדמיה לא נפיק דכסף אין כאן שטר אין כאן וצ"ע עכ"ל. והמח"א שם כתב דנראה דהרשב"א רפיא בידיה מדסיים וכתב וצ"ע, אבל מדבריו בדף ה' אנו רואין שאינו מסופק בדבר, וצ"ל לפי"ז דמאי דסיים וצ"ע קאי לענין קושייתו שבאמת לכאורה עדיין אינה מיושבת כ"כ לפי דבריו, וכבר עמד בזה ש"ב הגאון ריד"ב זצ"ל בספרו בית הלוי ח"א {{ממ|[[בית הלוי/א/כג|סי' כ"ג]]}}. [ואולי אפ"ל כהמח"א דבדף ט"ז חזר בו ממה שהחליט בדף ה' ורפיא בידיהן. וכ"כ בחי' הריטב"א ב"מ {{ממ|[[ריטב"א/בבא מציעא/עז/א#|דף ע"ז]]}} וז"ל והריני נושה בו ח' מאות זוזי כתב הרב רבינו משה {{עוגן|קלו.}}{{עוגן|קלו־א}}הכהן ז"ל דה"ה נמי אם זקף הכל במלוה שקנה הכל שהרי כמי שעשאן מלוה הו"ל כמאן דקבלינהו כולהו ולא נהיר דא"כ כו' וי"ל כו' אלא שתימא הוא אם זקף במאי קני הא לא אמר בשטרא אקני אלא בכסף ואין שם כסף כלל עכ"ל. [ואף שהריטב"א סובר דזה הוי ככסף כמש"ל הנה ידוע דחידושי ב"מ אינם להריטב"א אלא לקדמון אחר. ובשם הגדולים כתב דאולי מהדורא קמא הם להריטב"א ז"ל יעו"ש. ועיי' בש"ך חו"מ {{ממ|[[ש"ך/חושן משפט/פז#ד|סי' פ"ז ס"ק ד']]}} שהביא לחידושי הריטב"א ב"מ וחשבם להרי"ט אשבילי ואח"כ הביא דאותו דין עצמו הביא הריב"ש בשם חידושי מציעא לחכם הגדול דון אשתרוק קרשקש ז"ל אך הלשון שהביא הריב"ש אינו מתאים עם לשון חידושי הריטב"א, ולכן נראה שהם חי' אחרים]. וכ"ה גם דעת הרמב"ן, דבקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/ח/ב|דף ח' ע"ב]]}} אמר רבא אמר רב נחמן אמר לה התקדשי לי במנה והניח לה משכון עליה אינה מקודשת מנה אין כאן משכון אין כאן, וכתב הר"ן שהראב"ד פי' דה"ק מנה אין כאן שהרי לא נתחייב לה בו דמילי בעלמא נינהו וכיון דמנה אין כאן משכון נמי אין כאן דלא קניא ליה למשכון במידי, אבל הרמב"ן כתב דאפילו היכא דאמר לה קני משכון זה בשעבוד מנה והתקדשי לי בו ומשכתו אינה מקודשת דנהי דקניא ליה משכון לההוא שעבודא אינה מקודשת בכך דמנה אין כאן כלומר דעיקר שעבודא דמנה גבי לוה הוא ולא גבי אשה כו' שאין המשכון אלא להבטחת השעבוד כו' וכ"ת נהי דשעבודא גבי לוה למה אינה מקודשת באותו שעבוד כו' איכא למיגר כו' דאותו מנה שהוא מקדש בה אכתי אגיד גביה וכסף קידושין דאגיד גבי בעל לאו כסף קידושין הוא עכ"ל, הרי דעת הרמב"ן ז"ל מפורשת דהתחייבות לא הויא ככסף לקנות. הן אמנם שהמח"א שם כתב דמתוך דברי הר"ן ז"ל אלו נראה קצת דדוקא בקידושין הוא דאמרינן דאין האשה מתקדשת בשעבוד משום דקידושין דאגיד גבי בעל לאו קידושין נינהו דאפשר דמקשינן הויה ליציאה לענין זה אבל לענין מכר י"ל דמודה דמועיל, אבל המעיין בגוף דברי הריב"ן בחידושיו לקידושין יראה שאין הדבר כן דמסיים להדיא וכן במכר לא קנה משים דשעבוד ברשות ליה הוא עכ"ל, הרי דלאו משום היקשא דהויה ליציאה הוא אנא שאין זו עדיין נתינת כסף כלל: