עריכת הדף "אלשיך/שיר השירים/ה" (פסקה)

== טז ==

'''חכו ממתקים כו'''' הלא אמרתי אליכם בנות ירושלים שאיני מקפיד על צרותי בעה"ז כי הם לטובתי כי כל האושר אשר אקוה מדודי יתברך הוא לעה"ב והלא אפשר לכם תשיבוני כי הלא תראו שאין ייעודי התורה רק דברים גשמיי' שיורה שאין למקיימי התורה זולת זה וא"כ איפה ימשך שאנו סובלי' גלות וייסורין בעה"ז לא יהיה לנו כל מאומ' בידינו בעה"ב וא"כ איפה מה בצע בתשוקתינו ודבקותינו תמיד עם דודי דעו איפה כי לא כן הוא כי אם שחכו הדובר בי ייעודיו אינו מדבר רק דברים שהם ממתקי' לנו משא"כ ענייני העה"ב כי לא נדע להעריכו ולטעום עריבותו כי הוא רוחני ואנחנו גשמיי' וכלו מחמדי' נחמדו' בהשערה והאמנם עם שלא ידענו מציאותו כי רוחני ונעלם הוא כי עין לא ראתה וייחס הדבר אל עצמו יתבר' באומרו וכלו ולא אמר ושכרו הוא כי כל האושר אשר לצדיקי' הלא הוא הדבק הנפש אתו יתברך ובחינת הדבקית רבו מספור לכל א' לפי ייחס נפשו ומעשיו ע"כ אמר וכלו לכל א' וא' בכל בחינה ובחינה שיהי' הדביקות בו ית' הוא מחמדי' וכהתימו אמר זה דודי וזה רעי כו' לומר בין בהיותי כשרה והוא מתייחס לדוד לי כדודי' שלא בעתות ההתקרבות בלבד יקראו דודים כ"א גם בעת החשק ליקרב יקראו דודי' חושקים לידבק זה בזה כמוני עמו יתברך בין בזמן שהוא רעי שהוא בהיותנו כשרים שאז אנו רעים ושותפים יחד כענין בזמן הבית בכל אחד משני הזמנים האלה אין אתם רק בנות ירושלים כבני הכפרי' שסביבות הכרך כד"א יריחו ובנותיה והוא כי נשמות מחריבי ב"ה הלא הן מסביבו' ירושלים העליונה ולא מתוכה כמונו וע"כ אהבתיו אנכי כי קרוב אלי מאד כמדובר: 

או יאמר חכו ממתקים כו' אל יעלה על רוחכם שהוא יתברך צריך אלינו כאשר השרי' שע"י מה שישתרר על אומתו יאושר להיות שלוחו ית' שמשפיע ע"י אך הוא יתברך לא יחבבו ע"ז כי הלא חכו הטועם טעם מעשינו הטובי' אינו שנסכון לו כ"א צדקנו מה ניתן לו רק הממתקי' והעריבו' נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו ויש לו ממתקים ממעשינו אך מה שאנו מקבלים הימנו בהדבק כל איש ישראל בו ית' כל אחד לפי בחינת נפשו ומעשיו הטובים הוא מחמדי' כי כלו בכל בחינותיו הוא מחמדים ולא עריבות בלבד ולא עוד אלא שע"י היות זה דודי בהיותנו בגלות וע"י היות זה רעי בשלותנו בירושלים אתם בנות ירושלים ואלמלא כן לא נתקיימתם כי בזמן הגלות אתם קיימים להגלותינו ובזמן השלוה תאכלו מתמצית שפע ישראל למען תהיה לנו לשוט כד"א ורדו בכם שונאיכם ורבים כיוצא בזה ובלעדנו היית' מתבטלים שלא נברא רק בשביל התורה שיקיימו: משיבים הע"ג ואומרים א"כ איפה שכ"כ ענינו וגדולתו ושגם לנו תועלת בהדבקו בכם אנה הלך דודך כו' ונבקשנו עמך אולי יתעשת גם לנו ולבל נאמר לא יחפוץ בכם רק בבני בחוניו אשר שורש נפשות' מתחת כסא כבודו ע"כ הקדימו ואמרו אנה הלך כו' לומר הנה בזמן היותך היפה בנשים אשר לו היה רק במעמד הר סיני כי פסקה זוהמתך מה שלא פסקה משום אומה הנה אז הלך לשעיר ופארן לומר אם יקבלו התורה כד"א וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן וכן ידענו היות לו ית' פניה בשני אומות עמון ומואב כי מפרידה אחת שממואב הוציא את דוד ומנעמה שמעמון הוציא את שארי' דוד וזה מאמרם אל תרחקי הדבר לומר שלא עזבך ה' בכל אורך הגלות הלזה באומרך שאין דומה ליך באומות כי הלא ראי וזכרי אנה הלך דודך בהיותך היפה בנשים מה שאינך כן עתה ועכ"ז הלך אלימו שהם אדו' וישמעאל וכן זכרי אנה פנה הוא לעמון ומואב אולי עתה בהעוותך שב לקרבה אליהם וע"כ שכחך ואם כן הוא ונבקשנו עמך אחר שגם עם מליאות אומות ידבק כי כמונו כמוהם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}