עריכת הדף "אלשיך/בראשית/מב" (פסקה)

== כד ==

'''ויסב מעליהם כו'. ''' הנה יוסף ראה ג' דברים {{ממ|א}} מה שהזכירו צרת נפשו בהתחננו {{ממ|ב}} אשר היו תוהים ושבים מהרע אשר גמלוהו {{ממ|ג}} מאמר ראובן באומרו הנה נדרש ע"כ על הא' ויסב מעליהם ויבך מצרתו אשר הזכירוהו ולהשקיט התעוררות נהמת לבו מעליהם ע"י בכייתו. ועל הב' וישב אליהם על כי שבו וניחמו על הרעה וידבר אליהם. ועל הג' ויקח מאתם את שמעון למען יאמינו לקול ראובן כי הלא שמעון היה האו' לכו ונהרגהו. כמאמר ז"ל כי ויאמרו איש אל אחיו כו' הם שמעון ולוי: 

'''והנה ''' בב"ר אמרו. וז"ל {{ממ|שם}} שלח יוסף אצל פרעה ואמר לו שלח לי ע' גבורים מאצלך שמצאתי לסטים. ואני מבקש ליתן עליהם כבלים כיון שקרבו אצלו צווח בהם כיוון ששמעו קולו נפלו על פניהם ונשתברו שניהם. שנא' שאגת אריה וקול שחל ושיני כפירים נתעו. והיה מנשה יושב לפני אביו אמר לו קום אתה מיד עמד מנשה והכהו מכה א' והכניסו בבית האסורין כו' והנה ראוי לשים לב מי הכריחם לרז"ל את כל הדברים האלה בין מהע' גבורים בין ממנשה: 

'''אמנם ''' מענין הגבורים הכריח דברי אליפז {{ממ|איוב ד'}} באו' שאגת אריה וקול שחל כו' כי הלא משאגת אריה וקול שחל אינו דרך כפירים לינתק שיניה' וגם פסוק שאחריו ליש אובד כו' אין לו ענין אל הקודם. וגם מניה וביה מה יתן ומה יוסיף אם בני לביא יתפרדו. וגם שני הכתובים עם הקודמים אין להם ענין כלל: 

'''אמנם ''' ימשכו אחר פסוק זכור נא כו' לומר ראה והביטה השגחתו ית' להטיב לטובים וההפך לרשעים הפך מחשבתך כי הלא זכור נא מי הוא נקי אבד. כיעקב שבקש ארמי לאבדו. או יוסף שנגנב ונמכר למצרים לא אבד ואיפה ישרים הם ישראל נכחדו כאשר ראיתי נכחדו חורשי און. באומרם הבה נתחכמה לו למושיען של ישראל. שנשבע שלא להביא מבול. וזרעו עמל בפועל להשליכם אל המים. יקצרוהו מדה כנגד מדה. כי מנשמת אלוה כמד"א נשפת ברוחך כו' יעבדו. ומרוח אפו כמד"א וברוח אפיך כו' יכלו בים סוף ולא בלבד מציל צדיק ומאבד רשעים. כ"א גם מחזיק את הצדיקים ומוסיף בהם אומץ על שונאיה' גם טרם עת פקודתם. כי הלא שאגת אריה יהודה. וקול שחל. ושיני כפירים נתעו משאגתם וקולם. והנה הקורא יהודה אריה. הוא מפורסם. משא"כ בשמעון שיקרא שחל. וע"כ הוצרך לפרש מתי היה קול שחל הנז' ואמר ליש אובד מבלי טרף כו' והוא כשאמר להם יוסף אחיכם א' יאסר כו' ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם. כי אז לבלתי הניח את אביהם אובד ברעב. לא חשו אל הפרדם משמעון וזהו ליש' אובד כו'. לומר מתי היה זה בזמן שעל שהיה ליש. הוא יעקב אובד מבלי טרף ביתו ע"כ ובני לביא יתפרדו מאחיהם. כי אז מקול שחל הוא שמעון הנפרד מאחיו. שיני כפירים נתעו הם גבורי פרעה שהיו ע'. כמספר ר"ת של כפירי' נתעו ואומר' כי אח"כ ע"י מנשה נאסר יהיה הוקשה למו אומ' וישב אליהם וידבר אליהם. שהוא מיותר שמה ראוי יאמר וישב וידבר אליהם. 

'''אך ''' הנה בפסוק הוזכרו בסמוך יוסף ומנשה באומרו לא ידעו כי שומע יוסף כי המליץ בינות'. והנה המליץ הוא מנשה כמ"ש ז"ל {{ממ|שם}} בבראשית רבה. וע"כ אומרו ויסוב מעליהם ויבך. וישב אליהם חוזר אל יוסף הנזכר תחלה. ואומרו וידבר אליהם שהוא מוחלק מוישב אליהם. יחזור אל המליץ הנזכר הוא מנשה שבא וידבר דברי קושי ויקח ויאסור את שמעון: