עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/פג" (פסקה)

==ז==

[ז] '''[לבוש] ומה שכתב יש לספסל זה וכו'.'''  נראה מדבריו שפירש מה שכתב בית יוסף על המרדכי ז"ל נראה מדבריו דספסל נקוב זה דין בית הכסא יש לו, ולפי זה צריך להרחיק ממנו ארבע אמות, על כרחך מיירי כשאינו מכוסה והגרף תחת הנקב, אבל כשהוא מכוסה ואפילו הכי צריך הרחקה, וכן מוכח בלחם חמודות פרק מי שמתו סימן קס"ט עיין שם ודו"ק, וכן מצאתי להדיא בדרישה שפירש דברי בית יוסף בפשיטות כדברי. ועוד יש לי בזה מקום עיון כי הדרישה העתיק דברי הבית יוסף בזה הלשון, כתב המרדכי אמר רפרם עומד אדם כנגד בית הכסא ברחוק ארבע אמות וקורא ואוקמוה בחדתי, נשאלתי על ספסל נקוב וכו' עד כאן לשון בית יוסף, וכן לשון המרדכי אות באות עד כאן לשון הדרישה. ולפי זה מה שכתב בית יוסף דין בית הכסא יש לו היינו דין בית הכסא חדתי דאפילו לפניו אין צריך להרחיק אלא ארבע אמות, והוא תמוה דבבית יוסף לא נזכר כלל הנך שני תיבות ואוקמו בחדתי. גם עיינתי במרדכי ולא כתביה, אלא זה לשון המרדכי ומפרש לה בבית הכסא שאין בו צואה, עד כאן. ולפי זה מיירי בבית הכסא ישן דדוקא לאחריו סגי ארבע אמות אבל לפניו בעינן מלא עיניו, וכן פירש הנחלת צבי דברי בית יוסף בפשיטות. ואין להקשות לפי זה אם כן לענין מאי התיר המרדכי כספסל לזה דהא אפילו אינה מכוסה וצואה תחת הנקב נמי דינא הכי, יש לומר דאי אינה מכוסה כל החדר הוי כבית הכסא ואסור, אבל השתא דמכוסה אין דין בית הכסא אלא לספסל ולא לחדר ודו"ק. ולפי זה צריך לומר מה שכתב בשולחן ערוך מותר לקרות כנגדו לאו דוקא כנגדו דהא מלא עיניו בעינן, אלא סבירא ליה דמותר באותו חדר כשהוא לאחריו ארבע אמות או כשמכסה לכל הספסל אבל הוא דחוק. לכן נראין דברי הפרישה דהוי כחדתי, ומה שכתב המרדכי ומפרש לה כשאין בו צואה יש לומר דהיינו בחדתי כי סוף המסקנא דש"ס סוף פרק מי שמתו הכי הוא. אך עתה נדפס מחדש הט"ז ומגן אברהם וראיתי שפסקו נמי דאסור כמלא עיניו, אף שדברי מגן אברהם בזה דחוקים בעיני ויש לי להקשות עליו טובא אלא שלא רציתי להאריך, גם לא היה בידי ספר הפרישה, מכל מקום יש להחמיר:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}