עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/כג" (פסקה)

== י ==

'''כי תבאו וגו'. ''' תניא, א"ר יהודה משום ר' עקיבא, מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח, מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הקב"ה, הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות {{תוספת|כד|מפני שבפסח נדונין על התבואה.}}. (ר"ה ט"ז א').

'''וקצרתם. ''' וכתיב והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן והניף, מלמד שאין מצות קצירה בכהן {{תוספת|כה|ר"ל מדפרט כהן רק אצל תנופה, ולאו דוקא קצירה לבד א"צ כהן אלא גם שאר עבודות כמו קליה באש, טחינה והרקדה ושימת שמן ולבונה, ולא ידעתי למה לא אמר בלשון חיובי מלמד שאין מצות כהן אלא בתנופה, ובזה היה משמע היתר זר בכל העבודות שזכרנו, וצ"ע.}}. (תו"כ).

'''וקצרתם וגו'. ''' תניא, רבי בנימין אומר, כתוב אחד אומר וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר וכתיב ראשית קצירכם אל הכהן, הא כיצד {{תוספת|כו|דלשון ראשון מורה שיכול לקצור קודם הבאת העומר, ולשון שני מורה שתהא ראשית לכל הקצירות.}}, ממקום שאתה מביא אי אתה קוצר, ממקום שאי אתה מביא אתה קוצר {{תוספת|כז|ר"ל ממקום שאי אתה יכול להביא העומר כגון מבית השלחין שבעמקים דהיינו תבואה הגדילה בארץ יבשה הצמאה למים והיא גם בעמק שתבואתה רעה ואסור להביא עומר מתבואה כזו לכן מותר לקצרה קודם העומר.}}. (מנחות ע"א א').

'''את קצירה. ''' העומר אינו בא אלא מן הארץ, שנאמר כי תבאו אל הארץ וקצרתם את קצירה {{תוספת|כח|הרבותא בזה אע"פ שהוא כמו קרבן צבור, וכל קרבנות הצבור דשייך בהו תבואה באים גם מחו"ל, בכ"ז העומר אינו בא אלא מתבואת א"י כדמפרש.}}. (מנחות פ"ג ב').

'''את קצירה. ''' קציר ולא הקטניות, קציר ולא השחת {{תוספת|כט|ע"ל בפ' קדושים בפסוק ובקצרכם דלשון קציר לא יונח רק על תבואה ולא על קטניות ושחת דהיינו תבואה שלא הביאה שליש שקוצרין אותה למאכל בהמה כמבואר במשנה מנחות ע"א ב'.}}. (תו"כ).

'''ראשית קצירכם. ''' תניא, החטים והשעורין והכוסמין ושבולת שועל והשפון אסורים מלקצור לפני העומר, מנה"מ, א"ר יוחנן, אתיא ראשית ראשית מחלה {{תוספת|ל|בחלה כתיב ראשית עריסותיכם, והתם איירי רק בחמשת המינים אלו כפי שיתבאר שם, וה"נ כן. ואמנם זהו דוקא אם לא השרישו בארץ עד אחר זמן הקרבת העומר, כפי שיתבאר בסמוך, ואז אסורין עד זמן העומר משנה הבאה, אבל אם השרישו בארץ קודם לזמן העומר מותרין.}}. (מנחות ל' ב').

'''ראשית קצירכם. ''' תניא, העומר אינו בא אלא מן החדש, שנאמר ראשית קצירכם {{תוספת|לא|הרבותא בזה כמש"כ לעיל אות כ"ח, יעו"ש ובתוי"ט כאן.}}. (שם פ"ד א').

'''קצירכם. ''' קצירכם – שלכם יהא, מלמד שהחדש מותר בהנאה {{תוספת|לב|זה בא בגמרא ליישב דעתיה דר' אבהו דס"ל כל מקום שנאמר לא תאכל הוי במשמע גם איסור הנאה, והקשו על זה הא כאן בענין חדש כתיב (פ' י"ד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, ובכ"ז קיי"ל דחדש מותר בהנאה, וכמ"ש במשנה מנחות ע"א א' קוצר לשחת ומאכיל לבהמה, ומשני שאני התם בחדש דכתיב קצירכם שלכם יהא, דריבתה התורה מפורש היתר הנאה, וכתבו התוס' אע"פ דמלשון קצירכם דרשינן ולא קציר מצוה [בדרשה הבאה], אך אי משום הא היה אפשר לכתוב קצירך ומדכתיב קצירכם ש"מ תרתי, עכ"ל. והנה בירושלמי כאן ובפ"ג ה"א מערלה תרצו קושיית הגמרא על ר' אבהו בענין אחר, והיינו שאני חדש שאין איסורה איסור עולם שנתרת בהקרבת העומר, והכלל דר' אבהו הוא רק בדבר שאיסורו איסור עולם, וי"ל דלהירושלמי לא ניחא תירוץ הגמרא שלנו מפני קושיית התוס', ולא ניחא ליה בתירוצם דהיה יכול לכתוב קצירך משום דכיון דכל הפסוק איירי בלשון רבים כי תבאו, וקצרתם, והבאתם, ועשיתם, הניפכם, וספרתם, ועוד, הוכרח לכתוב גם קצירכם בלשון רבים.}}. (פסחים כ"ג א').

'''קצירכם. ''' קצירכם ולא קציר עובדי כוכבים, מלמד שאין מביאין עומר מתבואה דעייל ביד עובדי כוכבים {{תוספת|לג|ר"ל שגדלה ברשות עובדי כוכבים עד שלא באו ישראל לארץ, ועיין בט"ז ליו"ד סי' רצ"ג ס"ק ב' מש"כ בענין זה.}}. (ר"ה י"ג א').

'''קצירכם. ''' קוצרין קודם לעומר מפני הנטיעות {{תוספת|לד|תבואה שבין אילנות רכות שנפסדות ע"י זה. ולדעת הראב"ד פ"א ה"ו מכלאים שיש איסור כלאים בזרעים הסמוכים לאילן י"ל טעם ההיתר הזה כדי שלא לקיים כלאים, ופירוש זה מסתבר, דיהיה טעם הדבר בזה שמסיים ולא קציר מצוה כמו באינך דחשיב משום דהוי קציר מצוה, ולדעת החולקים על הראב"ד שם צ"ל דהטעם דאמר קצירכם ולא קציר מצוה קאי רק על בית האבל ובית המדרש, אבל היתר מפני הנטיעות הוא ע"פ הסברא מפני ההפסד שהתורה חסה על ממונם של ישראל, אך לא משמע כן בגמרא, וצ"ע.}} ומפני בית האבל ובית המדרש {{תוספת|לה|מפני בית האבל הוא כדי שיהיה מקום פנוי לברך ברכת רחבה כמ"ש בכתובות ח' ב', ולשון בית פירושו מקום כמו בית הפרס, בית השלחין, וכדומה, ומפני ביטול ביהמ"ד הוא שיהיה מקום פנוי לתלמידים לישב ללמוד, דרגילים היו שכשהמקום דחוק לתלמידים לישב בביהמ"ד היו לומדים בשדה, ע' עירובין ל"ד ב'.}}, מאי טעמא, קצירכם אמר רחמנא ולא קציר מצוה {{תוספת|לו|עיין משכ"ל אות ל"ד.}}. (מנחות ע"ב א').