עריכת הדף "תורה תמימה/איכה/א" (פסקה)

== ו ==

'''ויצא וגו׳.'''  א"ר יצחק, אמר הקב׳׳ה לישראל, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה והתהלכתי בתוככם, עכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים ויצא מן בת ציון כל הדרה [אין הדרה אלא הקב"ה שנאמר הוד והדר לבשת]{{תוספת|פ)|עיין מש"כ לעיל פסוק א' בדרשה איכה אות ה' וצרף לכאן.}}[פתיחתא דמ"ר].

'''ויצא וגו'.'''  א"ר נחמיה, אע"פ שקללן ירמיהו בא"ב אפ"ה הקדים ישעיהו ורפאן לכולן, ירמיה אמר ויצא מן בת ציון כל הדרה, וישעיהו אמר (נ"ט) ובא לציון גואל{{תוספת|פא)|סמך על הדרשה דבסמוך אין הדרה אלא הקב"ה, ועיין מש"כ בבאור דרשה זו לעיל פ' א' בדרשה איכה ישבה בדד אות ט"ו וצרף לכאן.}}[מ׳׳ר פסוק א'].

'''מבת ציון.'''  מן בת כתיב, א"ר אחא, יש לנו מנה אחת יפה זה הקב"ה שכתוב בו (תהלים ט"ז) ה' מנת חלקי{{תוספת|פב)|מדייק מה דלא כתיב מבת ציון, ודריש מן מלשון מנה, וכמו דכתיב ותצא מנת בת ציון, וכנוי להשראת השכינה שנפסקה ויצאה, וכמו הדרשה בסמוך כל הדרה זה הקב"ה.}}[מ"ר].

'''כל הדרה.'''  מאי כל הדרה – כל חדרה, מלמד שהארון גלה לבבל{{תוספת|פג)|ר"ל אפי' הארון שנשמר בחדרי חדרים [כנוי לקדשי קדשים], ומצינו בעלמא שדרשו ה' כמו ח', מפני שהם ממוצא אחד, וכמ"ש בירושלמי שבת פ"ז ה"ב לא מתמנעין רבנן לדרוש בין ה' לח' [ובתו"ת פ' קדושים בפסוק קודש הלולים הבאנו כמה דוגמאות לזה], ומה דלא ניחא ליה לפרש הדרה על התורה או על אחת הדרשות שבדרשה הבאה, פשוט הוא דרוצה למצוא רמז במקרא שגם הארון נגנז כאשר באמת כן היה.}}[יומא נ"ד א׳].

'''כל הדרה.'''  זה הקב"ה, שנאמר (תהלים ק"י) הוד והדר לבשת, דבר אחר כל הדרה אלו סנהדרין דכתיב (משלי ל׳׳א) עוז והדר לבושה, דבר אחר כל הדרה אלו תלמידי חכמים דכתיב והדרת פני זקן{{תוספת|פד)|סמך על הדרשה הידועה אין זקן אלא מי שקנה חכמה.}}, דבר אחר כל הדרה אלו המשוררים דכתיב (ד"ה ב' כ׳) ומהללים להדרת קודש, דבר אחר כל הדרה אלו התנוקות{{תוספת|פה)|וכדכתיב מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, ואין עוז אלא תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן (זבחים קט"ז א') והתורה היא הדרתן של ישראל. והעירני בני השנון מ' ''' מאיר'''  שיחיה דיש להתפלא שלא חשב עוד המדרש לתאר בשם הדרה על גבורי ירושלים כמבואר בפרשה הבאה פסוק ג', ומצינו תואר הדר על גבורים (תהילים מ״ה:ד׳) חגור חרבך וגו' גבור הודך והדרך, ואולי י"ל כי תפס כאן ההדר הרוחני [וגם התינוקות בכלל, כי נקיים הם מכל חטא] ולא ההדר הגופני הגבורים.}}[מ"ר].

'''היו שריה כאילים.'''  אמר ר' חנינא, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר היו שריה כאילים לא מצאו מרעה, מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה, אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה{{תוספת|פו)|במ"ר הגי' בענין דרשה זו יותר מבוארה בזה"ל, מה אילים הללו בשעת שרב הופכים פניהם אלו תחת אלו כך היו גדולי ישראל רואין דבר עבירה והופכין פניהם ממנו, ומסיים עוד שם, אמר להם הקב"ה תבא שעה ואני עושה לכם כן, ור"ל שיפנה כביכול את פניו מהם, וע"ד הכתוב ואנכי הסתר אסתיר את פני ביום וגו'.}}[שבת קי"ט ב׳].

'''היו שריה כאילים.'''  א"ר יהודה, כשהן רכין משולין לכבשים, שנאמר (ישעיהו ה׳:י״ז) ורעו כבשים כדברם, וכשהם קשים משולים לאילים שנאמר היו שריה כאילים{{תוספת|פז)|ר"ל בסמיכות זה השם לענין מרעה, כמו שסיים כאן לא מצאו מרעה, אז כשהן נוחין ורכין, כלומר כשהם רצויין לשמים מתוארים בתואר כבשים כמש"כ (ישעיהו ה׳:י״ז) ורעו כבשים כדברם, כמו שהכבש רך ונוח לבעליו, וכשהם קשים מתוארים בשם אילים שהוא מלשון אילי הארץ [עיין יבמות כ"א א'].}}[מ׳׳ר].

'''וילכו בלא כח וגו'.'''  ר׳ לוי ב"ר טרפון אומר, כשישראל עושין רצונו של מקום הם מוסיפים כח בגבורה של מעלה, כמש"נ ועתה יגדל נא כח ה׳, וכשאין עושין רצונו של מקום כביכול מתישין כח גדול של מעלה והולכים גם הם בלא כח לפני רודף{{תוספת|פח)|לא נתבאר ענין דרשה זו דהא האי וילכו בלא כח אישראל קאי ולא אגבורה של מעלה, וי"ל דהלא ידוע אשר הכח והעז הוא רק להקב"ה כמ"ש ובידך כח וגבורה וגו', ויחס מעלת הכח אין לאמר רק על הקב"ה, וכמ"ש (עקב ח') ואמרת בלבבך כחי וגו' וזכרת וגו' כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל, וא"כ כשאומר כאן בלא כח הכונה כביכול בלא כח של מעלה כי אין לנו כח אחר, וכמו שאמרינן בנוסח של קודם הנחת תפלין אשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים וכו'.}}[מ"ר].

'''וילכו בלא כח וגו׳.'''  א"ר חנינא, כשהיה אדם אומר לחבירו בירושלים הקריני דף אחד, השניני פרק אחד, אמר ליה, אין בי כח, אמר הקב"ה, תבא שעה ואני עושה לכם כן, הדא הוא דכתיב וילכו בלא כח לפני רודף{{תוספת|פט)|נראה דרמז דרשה זו למ"ש בכתובות מ"ח א' המסמא את עינו והמצבה את בטנו והמקפח את שוקו אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך, והתם כונת מעשים אלו כדי לעורר עליו רחמי הבריות ולתת לו צדקה [וכ"ה במשנה סוף פאה], והכא הכונה שדחו עצמן בטענה כוזבת אין בי כח, לכן סופם שבאו באמת לידי אפיסת הכחות כמבואר.}}[שם].

'''לפני רודף.'''  א"ר אחא, כשם שלא גלו ישראל אלא ברודף מלא כך אין נגאלין אלא בגואל מלא, דכתיב (ישעיהו נ״ט:כ׳) ובא לציון גואל, גואל מלא כתיב{{תוספת|צ)|דבכל המקראי כתיב רודף חסר ו' לבד כאן כתיב מלא, ועל זה אמר דכנגד זה כתיב בעלמא גואל חסר ו' לבד ובא לציון גואל, ובא לרמז דכשם שהגלות [הרדיפה] היתה מלאה כך תהיה הגאולה מלאה ושלמה.}}[שם].