עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/יד" (פסקה)

== פסוק ה ==
=== וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרס על מים חיים ===
בקובץ 'עיון הפרשה' הקשו, שהלא ידועים דברי הט"ז (או"ח תקפח סק"ה, יו"ד קיז סק"א, חו"מ ב) שכל דבר המפורש בתורה להיתר, אין כח ביד חכמים לאסרו. והנה מבואר בגמ' (חולין מא.), וכך נפסק להלכה בשו"ע יו"ד (יא, ג): אין שוחטין לתוך הכלים (שלא יאמרו מקבל דם לעבודת כוכבים הוא - רש"י), וכן אין שוחטין לתוך מים צלולים (דחיישינן שישחוט לפרצוף שלו הנראה במים - רש"י). וא"כ תמוה כיצד אסרו חכמים את המפורש כאן בכתוב להיתר, שהרי כתוב: "ושחט וגו' אל כלי חרס על מים חיים".

ולחומר הקושיא יתכן לחדש בלשון "אל" כלי חרס, שאם היה כתוב "על" - ודאי שהכוונה שישחוט לתוכו, אך כעת ניתן לפרש שישחוט במקום אחר, ואח"כ יגיע הדם לשם - וישפכנו על המים החיים.

ויש להוסיף ולהעיר שלכאו' כעין דברי הט"ז הללו מצינו כבר בדברי התוס' (ב"מ ע: ד"ה תשיך), ז"ל: דהכי פריך מהאי קרא, כיון דאמר רחמנא "לנכרי תשיך", לא היה להם לחכמים לאסור, עכ"ל. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:31, 12 באפריל 2021 (IDT)
:יתכן לומר שבעבודת המקדש ל"ש איסור זה של שחיטה לתוך כלי ומים צלולים דניכר שעושה לעבודת המקדש ולא לעכו"ם. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 21:29, 17 באפריל 2021 (IDT)

=== על מים חיים ===
וברש"י: נותן אותם תחלה בכלי, כדי שיהא דם צפור ניכר בהם, וכמה הם, רביעית. 

משמע שלמרות שהדם של הציפור עצמה הינו פחות מרביעית, וא"כ רוב התערובת היא מים, אך מכיון שניכר צבע הדם במים - כשר. וצ"ב מדוע אין דין ביטול ברוב. וכנראה שזהו משום שהוא מין בשאינו מינו, ותמיד בכה"ג אזלינן לפי הרגשת הטעם, וכאן שאין משמעות לטעם – הולכים לפי הצבע.

שוב העירוני שבתוס' (סוטה דף טז: ד"ה מביא) כתבו שמכיון שממשותו ניכרת הרי הוא כבעין. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:31, 12 באפריל 2021 (IDT)