עריכת הדף "שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ח/פתיחה" (פסקה)

==ו==

וי"ו) '''בקונה''' יי"ש מעכומ"ז זמן מה קודם הפסח והביאו להישראל בתוך הפסח והוא שכח ממקח זה קודם פסח ולא מכרו לעכומ"ז במכירת החמץ:

'''ועיין''' בשו"ת ש"י {{ממ|שבות יעקב}} ח"ב סי' ט"ו בישראל שלקח מעכומ"ז יין שרף זמן מה קודם הפסח וצוה לו להביאו תוך איזה שבועות ונתן לו הכסף מיד והעכומ"ז הביאו תוך הפסח והישראל קודם פסח שכח מהמקח הנ"ל ולא מכרו קודם פסח אסור כיון שכבר נתן המעות ומכרו העכומ"ז כדינו ודאי נקנה מיד לישראל מחוק ודין המלכות וקל וחומר מהיכא דהעכומ"ז אלם ויכפהו שלם וכו' ולא כהפמ"א סי' צ"ו שמצדד להיתר ע"ש ונראה שאם לא היה בעין היי"ש בשעה שמסר הכסף לעכומ"ז יש לצדד קצת כיון שלא היה בשעת נתינת הכסף לא קניא ליה ועתה שהביאו אינו רוצה לקבל ממנו ולא קניא ליה וקודם שהביאו איסורא לא ניחא ליה דליקני ואפילו אם היה היי"ש מן המוכן ביד העכומ"ז קודם פסח מכל מקום נראה דכל כמה שלא מסרו ליד ישראל או שהישראל היה אצלו וייחד לעצמו יי"ש זה ומכל שכן אם חתם בחותמו אם כן אין כאן קנין על יי"ש זה לישראל זה דהא אי בעי ימכור או יתן יי"ש זה לאחר ואין ראיה מאחריות דאלם ששם בא החמץ בפקדון ליד הישראל ועל ידי אחריות שקבל מצוי בידך קרינן ביה לא כן כאן אם הוא ינהגנו אלמות שלא להחזיר הדמים אין זה רק דמיגזל גזל ליה ומכל מקום היי"ש לאו ברשותיה קאי וכדכתב הפמ"א אלא שהפמ"א נראה שכתב כן גם בענין שהיה היי"ש בעין ברשות העכומ"ז ודעתו שיכול לבטל המקח משום מקח טעות וכמש"ל על זה חולק השבות יעקב וכן משמע מלשון השאלה בשבות יעקב שהיה בעין אלא שצוה לו להביאו אחר כך עי"ש ומכל מקום צריך עיון היכא שהביא בפסח והוא אינו רוצה לקבלו אף שיש לומר דלא קני ליה מכל מקום שוב אחריותו עליו מההיא שעתא בדיניהם על כל פנים ומכל שכן שבוודאי אלם הוא שלא להחזיר המעות אלא שיש לומר כיון שהעכומ"ז חוזר ולוקחו לביתו שוב הוה ליה מקבל אחריות חמצו של עכומ"ז בביתו של העכומ"ז דשרי: