עריכת הדף "רבנו מנוח/חמץ ומצה/ב" (פסקה)

== ו ==

'''כתב ''' הרב ''' חורי הבית התחתונים והעליונים וגג היציע ורפת בקר כו' אין צריכין בדיקה.''' אמר המפרש התחתונים והעליונים ר"ל יותר מדאי עד (שהרוב) [שמרוב] שפלותן וגבהותן אין דרך להשתמש בהם. ודעת הראב"ד דדוקא בבית שאין התינוקות מצויין שם אבל בבית שהתינוקות מצויין שם צריך לבדוק בחורי הבית התחתונים שמא הצניעו שם חמץ וגג היציע אע"פ שהוא נמוך ונכון להשתמש בו הואיל ומשופע הוא אין צריך לבדוק דלא ניחא תשמישתיה אבל שאר גגין שלהם לא היו משופעין תשמישתייהו אי נמי דוקא גג היציע אבל היציע עצמו שהוא חדר קטן נמוך אצל הבית מצדו או מאחרונו צריכה בדיקה דניחא תשמישיה כשל בית כדאמרי' פ' המוכר את הבית הכא כולה חדא תשמישא הוא כלומר שיציע ובית שניהם מקום דירה הם ואמרי' מאי יציע אפתא ולולין מקום דירת התרנגולים ומתבן בית התבן, וכתב הרב ואוצרות יין ואוצרות שמן שאינו מסתפק כו' והגיה הראב"ד דבשמן בין מסתפק בין אין מסתפק א"צ בדיקה דהכי פסקינן בגמרא שמן יש קבע לאכילה שכל מה שצריך משמנו הוא מסתפק ונוטל ומש"ה אפילו מסתפק א"צ בדיקה. וי"ל שהרב פירש אין מסתפק שאין מדליקין ממנו אבל ודאי היכא שמדליקין ממנו הו"ל כיין וצריך בדיקה דאין קבע אי נמי אית למימר דהאי שאין מסתפק דקאמר הרב חוזר לגבי יין אבל לא לגבי שמן דבשמן אין חילוק בין מסתפק לשאין מסתפק כדאיתא בגמרא תדע שהרי כשכתב הרב דין אוצרות יין שמסתפק לא הביא שם שמן ואם כן דיש חלוק בשמן בין מסתפק לשאין מסתפק מפני מה לא כתב ואוצרות יין ואוצרות שמן שמסתפק אלא ודאי דעת הרב ז"ל שאין חלוק בשמן ע"כ: ובספרים מדוייקים מצאתי מוגה ואוצרות יין ואוצרות שמן שמסתפק ולפי זאת הנוסחא לא קשיא מידי:

'''[כתב ''' הרב] ''' ובית דגים גדולים אין צריכין בדיקה.''' אמר המפרש בגמ' אמרינן הא ברברבי הא בזוטרי ומפרש הרב דבגדולים אין צריך בדיקה לפי שיש להם קבע ואומד וא"צ לעמוד ולהביא וכן פרש"י ואית דמפרשי דבגדולים שהם חשובים אין אדם לוקח בתחלת סעודתו כל צרכו ופעמים שחוזר ולוקח משם חתיכה אחרת וצריכין בדיקה אבל בקטנים שאינם חשובים לוקח מהן הרבה ביחד קודם סעודה ואין צריכין בדיקה ומ"ש הרב אלא א"כ הכניס להם חמץ איתא בירושלמי דאמרי' התם ובאותו שלא נשתמש בו חמץ כלומר בודאי אבל באותו שנשתמש בו חמץ אפילו גבוה כמה אמות צריך בדיקה:

'''כתב ''' הרב ''' אבל אוצרות שכר כו' שמסתפק מהן צריכות בדיקה.''' אמר המפרש הא מיירי בבבל וכיוצא שרגילין בשכר ואין קבע לשתייתו אבל בא"י אפילו מסתפק א"צ בדיקה שאין השכר חביב להם ויש קבע והכי איתא בגמרא עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בא"י במסתפק והרב תנא מלתא פסיקא וסמך על המשכילים:

'''כתב ''' הרב ''' ובית המלח ובית השעוה ובית דגים קטנים ובית העצים כו' צריכין בדיקה.''' אמר המפרש בית מלח ובית השעוה לפי שעומד בתוך הסעודה להביא מלח ונרות ופתו בידו ובית דגים קטנים דאין קבע לאכילתן מחמת קטנן ובית העצים לפי שפעמים צריך לעצים בעוד שהוא אוכל ומש"ה צריכין בדיקה:

'''כתב ''' הרב ''' וכשבודק המרתף בודק ממנו ב' שורות החיצונות שהן העליונות ושלמטה הימנה.''' אמר המפרש ר"מ פסק כרב דמפרש מלתייהו דבית הלל ואמר האי דמצרכי בית הלל בדיקה בשתי שורות החיצונות שהן העליונות הם העליונות ושלמטה פי' והאי עליונה לאו כל גג השורות באורך המרתף קאמר אלא שורה אחת על פני רוחב כל המרתף לא מן הארץ עד הקורה ואת הפתח ושלמטה הימנה. פי' הרי"ף ועוד שורת חבית למטה מן העליונה והיא משורה הזקופה כנגד הפתח והאי פתח לאו כנגדו ממש קאמר אלא כל כותל שפתח בו קרי הכי ופסק כותיה דרב מפני שסמך על הכלל הידוע והלכתא כותיה דרב באיסורא מיהו תימה הוא דהא פסקינן בגמרא כשמואל דהא דקרו בית הלל ב' שורות החיצונות שהן העליונות היינו חצונה ושלפנים הימנה וזה לשון הגמרא תני ר' חייא כותיה דרב וכלהו תנאי תנו כותיה דשמואל וכן פסקו חשובי הגאונים והני בתי כנסיות דידן אע"ג דלית בהו טעמא דאבראות וראשי חדשים פירו' סעודות והבראות שהיו עושין למנין קדוש החדש ועבור שנה אפ"ה צריכין בדיקה מפני הקטנים שמכניסין שם חמץ ולכך נהגו לכבד אותם ולהסיר משם את כל הגמי וכיון שאורן מרובה יבדקו לאורן כמו אכסדרה אך לכתחלה צריך לבדקן בלילה לאור הנר דהא בירושלמי בעינן בתי כניסיות מהו שצריכין בדיקה מה צריכא ליה שכן מכניסין באבראות וראשי חדשים ובעיא ולא אפשיט והמחמיר תע"ב ועוד שהרי יש בהן פאות שאין אורן מרובה. והר"מ לא הביא הא דמטה החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורין תחתיה ומדליא אינה צריכה בדיקה אבל מתתיא צריכה בדיקה ואין בזה תימא לפי שדעת הרב האי דאמרינן צריכה בדיקה ואינה צריכה בדיקה במטה עצמה ומפרשינן ליה דכיון שהיא גדולה וחולקת הבית כרשות המיוחד לעצמו וכחור וגג דמיא ואי מתתיא צריכה בדיקה כחורי הבית האמצעיים כמו שכתוב למעלה ואי מדליא כחורי הבית העליונים וזה ג"כ ביאר הרב שא"צ בדיקה אבל בית שאחריה בודאי אם יש לו דרך לשם צריך לבדוק ואם לאו כמקום שאין משתמש בו דמי. וזה ג"כ מבואר ותחתיה נמי אי עצים ואבנים סדורים תחתיה אינה צריכה בדיקה שהרי אין משתמשין שם ואי אין עצים ואבנים סדורין תחתיה צריכה בדיקה: