עריכת הדף "קרית ספר/אישות/ג" (פסקה)

== יא ==

'''האב ''' מקדש את בתו שלא לדעתה כל שלא בגרה דכתיב את בתי נתתי לאיש הזה בנתינתו נעשה לה איש וקידושה לאביה קטנה דכתיב באמה העבריה ויצאה חנם אין כסף אין כסף לאדון זה כשיוצאה ממנו אלא יוצאה בסימנים אבל יש כסף לאדון אחר כשיוצאה ממנו והיינו האב שיוצאה מרשותו כשמקדשה להפרת נדרים שאינו מפר לבדו ומה יציאת אמה אין כסף לאדון שיוצאה ממנו אף מיעוט דיש כסף יש כסף לאדון שיוצאה ממנו והיינו אב ונערה נמי דברשותו כדכתיב את בתי נתתי לאיש הזה דמיירי בנערה כסף שלו דכל שיוצאת מרשותו ילפינן מויצאה חנם דיש לאב כסף א"נ כל שבח נעורים לאביה. וכן זכאי לקדשה בשטר וביאה מדאיתקוש הויות להדדי דכתי' ויצאה והיתה מה הויה דכסף ברשות אביה כדילפינן אף הויה דשטר וביאה ברשות אביה ומעשה ידיה שלו דכתיב וכי ימכור איש את בתו לאמה לאמה קרא יתירא הוא ודריש ביה הכי בתו הרי היא לו כאמה ובנערה הוא דאשמועינן דאלו בקטנה השתא מזבוני מזבין לה מעשה ידיה מיבעיא ובכתובת' אם נתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין דאכתי ברשות אב הוי בעודה נערה לכל שבח נעורים דכתיב בנעוריה בית אביה כל שהיא נערה והיא בבית אביה לפיכך זכאי בקידושיה מיום לידתה עד שתבגר ואפילו חרשות ושוטה שקדשה האב היא אשת איש גמורה דכיון דבאב תלה רחמנא ולא בעי' דעתה דידה לא איכפת לן שתהיה חרשת ושוטה או לאו דהא קטנה נמי לית לה דעת. ובת ג' שנים ויום אחד מתקדשת בביאה מדעת אביה פחות מכאן לא דביאה פחותה מג' לאו ביאה היא ואינו קונה אותה דהלכה למשה מסיני דפחותה משלש כשרה לכהונה דנראה דאין ביאתה ביאה. בגרה או נשאת ונתאלמנה או נתגרשה בחיי אבי' הרי היא ברשות עצמה אעפ"י שהיא קטנה דכיון שיצא' מרשות אב לגמרי כשהשיאה שוב אין לו בה רשות דכל זמן שלא יצאה מרשות בתו הוא דיש לו כח בה כדכתיב בנעוריה בית אביה אבל משיצאה אין לו בה רשות לעולם כדאשכחן לענין נדרים דכתיב ונדר אלמנה וגרושה וגו' הא אפקה קרא מרשותיה ולענין ירושה כתי' וירש אותה שהבעל יורש אשתו למאן דסבר ירושת הבעל דאוריתא. נתקדשה קודם שתבגור שלא לדעת אביה אינה מקודשת אפילו נתרצה האב אחר שנתקדשה ואפי' נתאלמנה או נתגרשה מאותן האירוסין אינה אסורה לכהן ובין היא ובין אביה יכולין לעכב הואיל ובשעת קבלה לא נתרצה האב אם באת לחזור קודם שיתרצה חוזרת ולא מהני ריצוי דאב תו בין נתקדשה בפניו בין שלא בפניו אינה מקודשת דכיון דרחמנא אשלטיה בה כדילפינן לאו כל כמינה לקדש עצמה ואפילו נתרצה האב כדאמר במפתה דאפילו פתה לשם אישות אם נתרצה האב לתתה לו לא סגי בהאי ביאה אפילו היתה לשם אישות אלא בעי לקדשה לו השתא כדכתיב מהר ימהרנה לו לאשה שיהיו קידושין לדעת אביה משמע אפילו נתרצה האב בעינן קידושין אחריני לדעתיה.