עריכת הדף "פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/קג" (פסקה)

== ו ==

'''בד"א.''' עש"ך הראה מקום לס"ס קל"ד ומפני שיש בכאן ענין עמוק וכמה הלכתא גבורתא ולי ההדיוט אשר דרכי העיון נעלמו ממני הוכרחתי לבאר אחד אל אחד. ואען ואומר כי הדין המוזכר שם והמתבאר בש"ך שם אות כ"ט להמעיין היטב בדבריו נחלק לארבעה דינים כמו שאגיד:

'''הדין הראשון''' הוא בשמים הבלועים מיי"נ לשבח ובתבשיל נותן היין ג"כ לשבח בעינן ס' נגד כל הבשמים אפי' ידעינן כמה יין נבלע בהם לדידן דחנ"נ בשאר איסורין ובס' סגי אף לטעמא עבידי דאין איסורן מחמת עצמן עס"י צ"ח ס"א בהג"ה (ומ"ש הרשב"א הובא בב"י ס"ס קל"ד דלא ידעינן כמה נבלע איהו לשיטתיה לית ליה נ"נ בשאר איסורין עס"י צ"ב) ומ"ש דאין איסורם מחמת עצמן לאו דווקא ולרווחא קאמר כך יע"ש:

'''השני''' כשהיין נט"ל בתבלין ובתבשיל א"צ ס' כלל והתבלין מותרין באכילה ואפי' לכתחלה מותר ליתן לתבשיל התבלין אלו וכ"ת נט"ל דיעבד שרי ולא לכתחלה י"ל דתבלין היתירא הוא וגם בתבשיל לא יתנו טעם דפוגם הוא ואין זה מבטל איסורא כיון דהיתירא הוא ר"ל התבלין מותרין באכילה. משא"כ בדין א' אף שיש ס' אפ"ה התבלין אסורין וצריך להשליכן עס"י צ"ד וצ"ו בבצלים:

'''השלישי''' אם בתבלין לפגם ובתבשיל לשבח דיעבד צריך ס' נגד היין בידוע כמה היה וא"צ נגד התבלין דהיתירא נינהו דלא נ"נ עיין כאן אות ט'. ולכתחלה אסור ליתן לתבשיל אף שיש ס' דכה"ג אין מבטלין איסור אטו היכא דלא יהיה ס' אף דהתבלין היתירא נינהו ובק"ט נתבאר יבש ביבש במינו שנתבטל ברוב מותר להוסיף עד ס' ולבשלן התם אי אפשר למיתי לידי איסור תורה בא"מ במים דרואין לרשב"א ויש רוב היתר מינו ועוד דהתם חומרא הוא והרא"ש מתיר לגמרי שנעשה היתר מטעם ביטול מה שאין כן דטעמא לא בטיל והבן:

'''הרביעי''' הוא מ"ש הר"ב שם סי"ב בהג"ה (מ"ש נגד היין לאו דווקא דא"נ ידוע נ"נ לדידן דע"כ מיירי שנ"ט לשבח בתבלין מדנתן טעם דאין אסורים כו' ואין הכרח ושוב ראיתי בכה"ג שם בב"י אות ל"ב העיר קצת בזה יע"ש) וזה לשונו אם נט"ל בתבשיל א"צ ס'. ואני תמה על עצמי בדין הד' בשלמא לרשב"א אין נ"נ בשאר איסורין משא"כ לדידן הרי נאסרו התבלין ונ"נ א"כ נצטרך ס' נגד התבלין וכ"ת אין הנאסר חמור יותר מהאוסר וכיון שהיין גופא אין אוסר בפחות מס' שנט"ל ה"ה בשמים הא בסוף הסימן היקל הר"ב דווקא בהפסד מטעם קולא של הסמ"ג מאחר שאיסור גופא פוגם טעם לאחר מעל"ע ואולי גם בזה היקל דווקא בהפסד קצת מה"ט וצ"ע בדין הד' {{אצבע מורה}} :