עריכת הדף "ערך/שבועות" (פסקה)

== תפילת ערבית בליל שבועות ==
נהגו ישראל לאחר תפילת ערבית בליל שבועות עד אחר צאת הכוכבים. ובטעם הדבר כתב הט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/תצד|או"ח תצד]]}} שהוא כדי שיהיו ימי הספירה תמימות{{הערה|והראו בזה לדברי הט"ז בסימן תרס"ח שהתיר לאכול בכניסת ליל שמיני עצרת אחר קבלת שבת, שכיון שמוסיף מחול על הקודש כבר חלף ממנו חובת היום הקודם והוה לגביו כמו לילה ומחר ממש, וא"כ ה"ה לענין ליל שבועות שמטעם זה הוא חסרון בתמימות.}}
:הנצי"ב בהעמק דבר {{ממ|[[העמק דבר/ויקרא/כג#כא|ויקרא כג כא]]}} תמה על טעם זה שאם כן היה ראוי להקפיד כן בכל ימי הספירה.

הנצי"ב {{ממ|שם}} ובשו"ת בנין שלמה {{ממ|[[בנין שלמה/הוספות/כ|הוספות סימן כ]]}} ביארו דהטעם לכך הוא לשון הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#כא|שם]]}} "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם", ולא כבשאר המועדות "ביום הראשון מקרא קודש יהיה לכם" ו"ביום השביעי מקרא קודש"{{הערה|וכעין מה שמצאנו ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/פא/א|פא.]]}} שקרא דכל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ממעט תוספת יום הכיפורים מכרת.}}.

בשו"ת התעוררות לתשובה {{ממ|ח"ב סימן נו}} ומטו כן גם משמיה דהרב מפוניבז', עפמ"ש רש"י בברכות {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א|ב.]]}} דהטעם שמקדימים להתפלל ערבית ולקרות ק"ש קודם צאה"כ הוא משום שסומכים על קריאת שמע שעל המיטה{{הערה|אינו מפורש שם, אך רש"י מביא שאין יוצאים בזה ידי חובתם, ומוסיף ובקריאת שמע שאדם קורא על מטתו יצא.}} וא"כ בליל שבועות שהמנהג להישאר ערים ונמצא שלא יקראו ק"ש על המטה, לכן מקפידים לא להתפלל ערבית עם ק"ש שבה קודם צאת הכוכבים.


{{שולי הגליון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:שבועות]]