עריכת הדף "עבודת המלך/עבודה זרה/ג" (פסקה)

== ו ==

'''העובד עכו"ם מאהבה כגון שחשק בצורה זו או מיראתו לה שמא תריע לו וכו' ואם עבדה דרך עבודתה או באחת מד' עבודות מאהבה או מיראה פטור.''' עי' כ"מ בכל האריכות, ועי' בהשגת הראב"ד ז"ל שכתב דומה שהוא השמיט מכאן מיראה ובגמ' הולכין יחד מאהבה ומיראה, ואנו מפרשין מאהבת אדם ומיראת אדם ולא מאהבת עכו"ם ולא מיראתה, וכתב ע"ז הכ"מ איני מבין דבריו דהא רבנו לא השמיט מיראה שהרי כתב או שעבדה מיראתו לה, אבל הברור דלא ע"ז קאי הראב"ד והרי נראה ברור מתוך ההשגה שהעתיק דברי רבנו ואם עבדה דרך עבודתה או באחת מד' עבודות מאהבה פטור, וכאן לא היתה בנוסחת הראב"ד בדברי רבנו או מיראה, וסבר הראב"ד ז"ל שלכן השמיט רבנו מיראה גבי ד' עבודות, כהשגת הריב"ש ז"ל עליו שהביא הכ"מ שאם עובדה מפני שחושב שיש בה כח להרע או להטיב אע"פ שאינה מקבלה באלוה חייב, ובהא לא פטר רבנו דרוב עכו"ם שבעולם כך הם עובדים עי"ש ולהכי השמיט רבנו מיראה ומכיון שבגמ' הולכין יחד מאהבה ומיראה על כרחך לומר שהביאור באהבה ויראה הוא מאהבת אדם ומיראת אדם ולא מאהבת עכו"ם ומיראתה, זהו ביאור ההשגה וכן הבינה הרב מרכבת המשנה בח"ב.

''' והנה ''' הרמ"ה ז"ל בנימוקיו לסנהדרין הביא ג"כ הך פירושא דרבנו במאהבה ומיראה, ואנחנו זכינו לאורו הגדול של רבנו חננאל ז"ל למס' שבת ע"ב שרבנו הולך בעקבותיו תמיד והוא מבאר שם להדיא כרבנו, מאהבה שראה צורת ע"ז ואהבה או אדם שהעמיד עצמו ע"ז כהמן והשתחוה לו מאהבה או מיראה נמי כגון מי שנתירא מן הע"ז והשתחוה לו. וכ"כ להלן העובד ע"ז מאהבה או מיראה כגון המשתחוה מאהבתו לו או מיראתו ממנו לאדם הנעבד כהמן, וזהו ביאור הגמ' בסנהדרין שם יכול אפילו נעבד כהמן והיינו מיראה מיראת המן (לא מיראת אחשורוש כמו שביארו רבותינו הראשונים ז"ל ועי' בפר"ח בחדושיו לסוף או"ח מה שנדחק בזה טובא ולפי"ז הוא פשוט) והרי מבואר דלרבנו במשתחוה להמן מיראה שמתירא מלפניו פטור והחילוק בזה מבואר לפי שאינו מתירא מלפניו משום אלהותו אלא משום שבידו להרע או להטיב לו כהמן, וקושית הרמ"ך ז"ל מפוער עצמו לפעור במכוון לבזויי עי' להרמ"ה בנימוקיו שם מה שהאריך לישב ועי' בתוס' ובשטמ"ק לכריתות בחדושין לסוף המסכת שיישבו כל זה ועי' ביראים סי' ר"ע האריך ועי' להר"ן ז"ל בחדושיו לסנהדרין שם שהשיג ג"כ על רבנו כהשגות הראב"ד והריב"ש ז"ל והוסיף עוד להקשות דהרי לא גרע ממקטר לשד דאמרו בגמ' בדף ס"ה א' דהוא ע"ז, וסתם מקטיר לשד אינו מקבלו באלוה, ועוד דלמה לא תירץ בגמ' שם במקטיר לשד שאינו מקבלו באלוה זהו בעל אוב דליכא גביה אלא לאו עי"ש היטב. אבל המעיין בסוגיא יראה כי באמת זהו תירוץ רבא שם אלא במקטיר לחבר וכו' ועי' רש"י שם שאינו מקטיר לשם אלהות הרי להדיא כדעת רבנו והדברים ארוכים מאד.

''' המגפף לעכו"ם והמנשק וכו' עובר בלא תעשה שנא' ולא תעבדם.''' רש"י ז"ל פי' בגמ' דלאו דמגפף הוא מולא תלכון אחרי אלהים אחרים (שבדברים ו' י"ד ולא כמו שציינו מדברי קבלה בירמיה כ"ד וכבר הרגישו בזה) אי נמי מקרא דאל תפנו אל האללים (ועי' בפירש"י במשנה ס' ב' ובמהרש"ל ובמהרש"א מה שהאריכו בזה שהוא סותר את עצמו לדהכא) וכ"כ ביראים סי' ע"ח ובחדש סי' ר"ע וסי' שנ"א, אבל דעת רבנו דמקרא דולא תעבדם ילפינן להו וכן דעת הסמ"ג וכ"כ הרמ"ה ז"ל במשנה וקרא דולא תעבדם גופיה אם כוונת רבנו לקרא דולא תעבדם האמור במשפטים כמ"ש הסמ"ג או דמולא תעבדם האמור בלוחות לא נתברר אל נכון, ומצאתי בעזה"י במכלתא דרשב"י בפרשת יתרו כ' ה' דבר אחר ולא תעבדם שלא ירחיץ שלא יסוך שלא ינעיל שלא יכבד שלא ירבץ שלא ינשק שלא יגפף לאחד ממיני ע"ז והוא מבואר להדיא כדעת רבנו, וברור.

''' ודברים אלו בכלל עבודה הן ואע"פ כן אינו לוקה על אחת מהן לפי שאינן בפירוש.''' הנה בסוגין דף ס"ג אמרו דאינו לוקה עליהן משום דהוי לאו שבכללות ורבנו כתב טעם אחר וכ"כ בפי' המשנה עי"ש עי' כ"מ, אפשר לומר דכוון רבנו להא דכתבו שם התוס' ד"ה על כלם והא דאמרינן דמבשל גיד הנשה ביו"ט לוקה חמש וחד מיניהו המבשל ביו"ט לא חשבינן ליה לאו שבכללות דכתיב כל מלאכת עבודה לא תעשו כמו לא תעבדם דהכא, דהתם מפרש טפי דכתיב עבודה דמשתמע כל מלאכה שהיא עבודה וזה כונת רבנו דאע"פ שדברים אלו בכלל עבודה הן מ"מ אינו לוקה עליהם לפי שאינן בפירוש ור"ל דלהכי הוי לאו שבכללות, ועי' מ"ש לקמן בה"ט מדברי רבנו בספר המצוות שורש ט' ויתבררו הדברים אל נכון, ובנודר ומקיים בשמו שפסק רבנו דלוקה לקמן בפ"ה הי"א והשיגו הראב"ד ז"ל עי' מ"ש שם.

''' ואם היתה דרך עבודתה באחד מכל הדברים ועשהו לעבדה חייב.''' מבואר להדיא בגמ' שם נ"ו ב' גיפוף ונישוק דמאי אילימא כדרכה בר קטלא הוא אלא למעוטי שלא כדרכה עי"ש.

*) לפי ציונו של הרב הגאון המחבר ז"ל. השאיר את חידושיו מהלכה ז' עד סוף הפרק לבירור ולעיון.