עריכת הדף "עבודת המלך/יסודי התורה/ו" (פסקה)

== ו ==

'''ואפילו היה השם חקוק בכלי מתכת או בכלי זכוכית והתיך הכלי הרי זה לוקה.''' לא נתבאר מקור דברי רבנו דלוקה על זה, ועי' סדר משנה האריך לתמוה דלמה ילקה והרי אין זה אלא גרמא, וכתב משום דהוי פסיק רישא. אולם ראה זה מצאתי בכת"י אברבנאל הנוסחא, היה השם חקוק בכלי מתכת או בכלי זכוכית והתיך הכלי אין זה לוקה אלא חותך את מקומו וגונזו (ובכת"י ברלין אלא יגוז את מקומו וגונזו) ויש לעיין הרבה בזה אחרי כי נעלם מקור הדברים. והנה הפר"ח ז"ל הרבה להוכיח מכאן דס"ל לרבנו דאפילו שם שלא נכתב לשם קדושת השם חלה עליו קדושה לענין זה דלוקין על מחיקתו והב"י הביא בשם הרשב"ץ ז"ל וכן הסמ"ג והסמ"ק וכן הוא ביראים והביאו גם בהגהות מיימוני דס"ל להדיא דאם לא נכתב השם לשם קדושה אין בו איסור מחיקה ועי' ט"ז וש"ך בסי' רע"ו.

''' והנה ''' בדברי רבותינו אלה כבר עורר הרב ברכי יוסף דעד כאן לא קאמרי דאין בו איסור מחיקה, אלא כגון דלא נתכוין לכתוב השם כלל וכדומיא דמייתי שמה דנתכוין לכתוב יהודא, אבל אם נתכוין לכתוב אותיות של שם אלא שלא נתכוין לקדשם יש בו איסור מחיקה, ועי' בביאורי מהרש"ל לסמ"ג שהקשה כן וישב בדוחק, ומדברי היראים בחדש סי' שס"ו משמע כן להדיא מדמדמה לה להקדש טעות עי"ש היטב, אבל מדברי רבנו לקמן נראה בהדיא דאף שם שנכתב בכוונה לכתוב השם אלא שלא נתכוין לשם קדושה אין בו איסור מחיקה דהרי כתב בה"ח באפיקורס ישראל שכתב ספר תורה ששורפין אותה עם האזכרות שבה, משום שאינו מאמין בקדושת השם ולא כתבו לשמו, ולא מטעם שכתבו לשם עבודה זרה עי"ש היטב במה שכתבנו לקמן, ולפי"ז על כרחך צ"ל דהכא מיירי בחקקו לשמו וגם זה צ"ע עדיין בדין חקיקה אי הוי ככתיבה ועי' באחרונים שהאריכו, אבל לפי הנוסחא שהבאנו דאינו לוקה יקבלו כל הדברים פנים חדשים לגמרי וצע"ג.

''' נזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עליו גמי וטובל ואם לא מצא גמי מסבב בבגדיו וכו'.''' בדברי רבנו אלה נתקשו המחברים ולא מצאו דרך סלולה, דלפי הסוגיא בשבת ק"כ, לת"ק דס"ל טבילה בזמנה לאו מצוה אם לא מצא גמי מהדר אחריו ובלא זה אינו יכול לטבול, ולר' יוסי דטבילה בזמנה מצוה, אי איכא גמי בודאי כורך עליו ואי ליכא אינו צריך להדר אחריו, ונמצא רבנו דלא כמאן, דלת"ק לא מהני סבוב בגדים ולר"י לא בעינן, והנה הרב כ"מ כתב דרבנו כת"ק ולא בירר הדבר והרב לח"מ אחרי שיישב דברי רבנו ממקומות הנראים סותרים (מפ"ג דשביתת עשור דחייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ביוה"כ וכן מהא דפסק כר' חנינא סגן הכהנים בפ"ג מהל' עבודת יוה"כ ופ"ב מהל' פרה) בא לידי מסקנא דרבנו ס"ל דטבילה בזמנה לאו מצוה כת"ק וסבוב בגדים שהזכיר רבנו סברא דנפשיה היא כמ"ש הכ"מ, ואי דקשיא למה לא אמרו כן בגמרא שיסבב בבגדיו הוא משום דהוי תיקון דחוק והדברים מתמיהים דתיקון דחוק זה לגמרא, כתבו רבנו מדנפשיה, ועי' במרכבת המשנה ח"ב דעתו בדברי רבנו ההיפך, דס"ל כר"י דטבילה בזמנה מצוה ואפ"ה כורך עליו גמי בדאית ליה כדאמר בגמ' ובדלית ליה, הרי עכ"פ גם לר"י מנח ידיה עלוייה אלא דלרבנן לא מהני מנח ידיה דלמא אשתלי, וכתב רבנו במקום מנח ידיה דמסבב בבגדיו והוא מתוקן יותר, וראיתי גם למחבר שפי' דהא דאמרו בגמ' מנח ידיה עלוייה הכונה לסבב בבגדיו אלא דא"צ לקשור בגמי אבל סוף סוף כמדומה כל הדברים יגעים, והמעיין ברבנו חננאל בסוגיא דשבת שם יראה כי לדעתו כי אחרי שאמרו בגמ' דפליגי בטבילה בזמנה מצוה חזרה בה הגמ' ממימרא דמנח ידיה עלויה שהרי כתב ופרקינן לדברי הכל אסור לעמוד לפני השם ערום ואי איכא גמי וכיוצא בו לכרוך על השם ולטבול בזמנו, דכו"ע דכריך, כי פליגי היכא דליכא מידי מצוי וצריך לאהדורי ולאתויי ר' יוסי אומר טבילה בזמנה מצוה ואתיא מצוה זו ודחה לעמידת ערום בפני השם וטביל בדלא מיכסי, ורבנן סברי טבילה בזמנה לאו מצוה הלכך לאהדרי (והוא תיבה אחת ולא כמו שטעו המדפיסים וכתבו לא הדרי ומטעם זה היו צריכין להגה"ה עי"ש) הרי דחזרו לגמרי מהא דמנח ידיה עלוייה, ועיין בזה.

''' וזכיתי ''' ומצאתי בכת"י ברלין הנוסח המדויק בדברי רבנו כורך עליו גמי וטובל ואם לא מצא גמי מסבב אחריו ולא יהדק כדי של יחוץ, שלא אמרו לכרוך עליו גמי אלא שאסור לעמוד לפני השם ערום ע"כ. ויגעתי ב"ה ומצאתי בס' ארחות חיים לר"א הכהן מלוניל שהעתיק דברי רבנו ואם לא מצא גמי מסבב אחריו ופי' למצא גמי וכו' כמו שהבאתי מכת"י והם שני עדים נאמנים לאמתת הנוסח, ולפי"ז אין שום מקום קושיא וקמט בדברי רבנו דס"ל כת"ק דטבילה בזמנה לאו מצוה ואי לית ליה גמי מסבב אחריו, והדברים ברורים בעזה"י.