עריכת הדף "
סדר משנה/שבת/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כה == '''צרין על עיירות וכו' שלשה ימים קודם לשבת וכו' ולא כבש יהושע יריחו אלא בשבת.''' עכ"ל. אמרינן בירושלמי והביאו ג"כ מרן ז"ל בכ"מ. והוא בשבת פרק קמא סוף הל' ח' ובמועד קטן פ"ב הל' ד', וז"ל אין מקיפין על עיר של עכו"ם פחות משלשה ימים קודם לשבת. הדא דתימר במלחמת הרשות אבל במלחמת חובה אפי' בשבת. שכן מצינו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת. דכתיב כה תעשה ששת ימים. וכתיב וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים וכו' עכ"ל הירושלמי. ''' וראיתי ''' להגאון מהר"ש יפה ז"ל ביפה מראה שם נתקשה בדברי הירושלמי והוא דמנא ליה דהמנין הזה היה למנין יום השבוע שהיה יום הראשון של ימי ההיקף ביום הראשון של ימי השבוע. וממילא היה יום השביעי של ימי ההיקף ביום השביעי של ימי השבוע יום שבת קדש. דלמא התחיל ההיקף באחד משאר ימי השבוע ומנין הימים הנא' בקרא היה למעשה ההיקף ההוא וממילא לא היה יום השביעי של ימי ההיקף שבו ביום נכבשה יריחו ביום השבת אלא היה היום ההוא באחד משאר ימי השבוע יע"ש ביפה מראה. (ודע דלכאו' היה אפ"ל בס"ד דקדריש ליה כן מאות הה' שבראש תיבת השביעי דהיה די באמרו וביום שביעי תסובו את העיר וכו' מאי השביעי דקאמר. אם לא דבא אות הה' להורות על השביעי הידוע והוא יום שבת קודש. ושוב מצאתי ראיתי כן בס' כלי יקר על יהושע להרב מוהר"ר שמואל לאניידו ז"ל בסוף ד"ה ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות וכו' שכתב כן. והנאני, ועי' במס' מגילה דף י"ב ריש ע"ב אמר רבא יום השביעי שבת היה וכו' וע"ש במהרש"א בחי' אגדות שכ' בזה ולפי האמור בס"ד אפ"ל גם שם כן. אמנם לפנינו יתבאר בס"ד ישוב אחר לקושית היפה מראה האמור מנ"ל להירושלמי דיום השביעי שבת היה). ''' ודע ''' דקו' הגאון בעל יפה מראה ז"ל הנ"ל בקושיתו מנ"ל דהיה יום השביעי שבת לא היתה אלא על לשון הירושלמי מ"ש שלא נכבשה יריחו אלא בשבת וכו' וכנ"ל אבל מה שהוכיח הירושלמי מזה דמותר לחלל את השבת. זה מוכח בלאו הכי אף שלא היה יום השביעי שבת דהא מיהא א"א לשבעה ימים בלא שבת. וא"כ היאך חיללו את השבת במה שהוציאו את הארון מרה"י לרה"ר והעבירוהו ד' אמות ברה"ר ואח"כ חזרו והכניסוהו מרה"ר לרה"י. וכן בענין שבעה השופרות שהיו בידי שבעה הכהנים. אלא ודאי כיון שכל זה היה לצורך כבישת יריחו. ליכא איסור. וק"ל. ''' וראה ''' זה מה שהקשה עוד בעל יפה מראה ז"ל שם. מנ"ל להירושלמי לומר דאותן השבעה ימים של היקף היו ימים רצופים זה אחר זה דלמא לא היו ימים רצופים זה אחר זה יע"ש ביפה מראה. במחילה מכבוד תורתו זו אינה קושיא כלל דבכל התורה כולה בכל מקום שנאמר ששת ימים או שבעת ימים הם רצופים לא ימים מופסקים וכדתניא בתורת כהנים סדר תזריע פרק א' פיסקא זיין דדריש ג"כ כך מה יום רצוף וסמוך אף שלשים רצופים וסמוכים יע"ש בתורת כהנים. ''' אמנם ''' לקו' הראשונה של הגאון בעל יפה מראה ז"ל האמורה לעיל מה שהק' מנא ליה להירושלמי לומר דהתחלת ימי ההיקף היה ביום הראשון מימי השבוע וממילא היה יום השביעי של ימי ההיקף יום שנכבשה יריחו ביום השבת דלמא יום התחלת ימי ההיקף לא היה ביום הראשון של ימי השבוע אלא ביום אחר וממילא יום השביעי של ימי ההיקף יום שנכבשה בו יריחו לא היה ביום השבת וכאמור לעיל אפשר לומר בס"ד לענ"ד דהירושלמי קשיא ליה דמיותר תיבת וביו"ם בקרא של וביום השביעי תסובו את העיר דלא הוי ליה למיכתב אלא ובשביעי תסובו את העיר וכו' דהא הך תיבת ובשביעי קאי על תיבת הימים שנזכר גבי ששת ימים. אלא ודאי דקאי תיבת וביו"ם להורות ביום אפי' בשבת. יום המיוחד. וכמו שדרשו כן בקרא של וביום השמיני ימול ביום אפי' בשבת מכח מה דלא כתיב ובשמיני ימול. וק"ל. ''' איברא ''' מה שהקשה עוד הגאון בעל ס' יפה מראה שם. והוא דמנ"ל להירושלמי להוכיח מזה דגבי מלחמת מצוה מותר אפי' להתחיל ביום השבת לצור על העיר ולהלחם עליה מכח הך מעשה של יריחו וכאמור לעיל. שהרי כיון שהירושלמי גופא מודה דיום השביעי גבי יריחו היה שבת וכדבר שנא' לעיל. והנה כי כן התחילו לצור על יריחו ביום הראשון מימי השבוע. ומעתה כי כן הנה התחילו ששת ימים קודם לשבת וזה דבר שהוא מותר אפי' במלחמת הרשות. אבל עדיין מנ"ל לומר דבמלחמת מצוה מותר אפי' ביום השבת להתחיל ולצור על העיר. יע"ש בס' יפה מראה מה שתירץ בזה. ובמחילה מכבוד תורתו תירוצו בזה המקום אינו מחוור כמו שיראה הרואה בספרו שם. ''' והנראה ''' לענ"ד בס"ד בישוב קושית ס' יפה מראה הנ"ל הוא בהקדים. דע דהרי"ף ורבינו וסייעתם ז"ל פליגי עם הרז"ה וסייעתו ז"ל בפרק קמא דשבת דף י"ט ע"א בסוגיא דאין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת. והוא דהרי"ף ורבינו וסייעתם ז"ל סוברים דהא דאמרינן דגבי ספינה דאין מפליגין תוך ג' ימים קודם לשבת. וכמו כן לענין מלחמת הרשות שאין צרין על עיר לכבשה תוך שלשה ימים לשבת. לאו מטעם איסור מלאכה נגעו בה דאם הוא יודע בודאי שיצטרך לעשות מלאכה היה אסור להפליג בספינה או לילך למלחמה לצור על עיר אפילו מיום ראשון בשבוע. אלא דבאמת אין כאן הטעם משום איסור מלאכה כלל. שהרי קודם השבת אינו יודע בודאי ובבירור שיצטרך לעשות מלאכה ביום השבת בספינה וכמו כן גבי מלחמה מי יודע אם יצטרך לעשות מלאכה ביום השבת כי שמא יכבשו העיר קודם שבת כי אין מעצור לה' להושיע ברוב זמן או במעט מהזמן אפילו היא עיר דלתים ובריח ובצורה בשמים. לא יפלא ממנו כל דבר. או שמא תהיה העיר נכבשת אחר השבת. ובשבת יהיו יכולים לנוח סביבות העיר ולא יצטרכו לחלל את השבת כלל. ואם אח"כ אירע לו בספינה או במלחמה שהוא צריך לחלל את השבת הרי הוא אז שעת הסכנה ומותר לו לחלל את השבת. כי דחויה היא שבת אצל פיקו"נ. אלא שהטעם הוא מה שצריך להפליג בספינה וכן לצור על העיר דוקא שלשה ימים קודם לשבת. ואינו רשאי להתחיל בהן תוך שלשה ימים לשבת. הוא משום דכל שלשה ימים הראשונים בין בספינה ובין במצור הם מוטרדים ומבוהלים ואינם יכולים לענג את השבת כראוי לו משא"כ אחר ג' ימים שכבר יצא מלבם הטרדה והבהלה. זה הוא דעת הרי"ף ורבינו וסייעתם ז"ל וכן הוא מבואר בדברי רבינו ז"ל לקמן פרק שלשים הלכה י"ג. ''' אבל ''' הרז"ה וסייעתו ז"ל הם סוברים (עי' בס' המאור והמלחמות שם). דאפי' אם הוא יודע בבירור שיעשה מלאכה בשבת שיהיה צריך לכך. אם רק הוא מפליג בספינה ג' ימים קודם לשבת וכן אם הוא צר על העיר ג' ימים קודם לשבת נמי מותר לו להפליג בספינה ולהיות צר על העיר. דהטעם של ג' ימים שהצריכוהו חכמים להקדים. הוא משום דכל השלשה ימים קודם לשבת דהיינו מיום ד' בשבוע ואילך הוא שייך לשבת הבאה. ממילא כשהוא מפליג בספינה או כשהוא צר על העיר תוך ג' ימים הוה ליה כאילו הוא מתנה בתחלת הפלגתו בספינה ובתחילת צרו על העיר שהוא רוצה לחלל את השבת. אבל לא כן כשהוא מפליג בספינה וצר על העיר ג' ימים קודם לשבת דהיינו שהוא מתחיל ביום הג' של השבוע שאז עדיין הוא שייך לשבת שכבר עבר אינו נראה כמתנה מתחלה על השבת הבא לחללו יע"ש בס' המאור להרז"ה ז"ל ועי' בס' הארוך ב"י א"ח בס' רמ"ח ובספר ב"ח שם אות א' וד' וה' מה שכתבו בזה. ''' ואחרי ''' הבא עלינו בדברינו הנה כי כן גבי יריחו שהקב"ה א"ל ליהושע ב"נ ע"ה בפירוש בתחלה וכן א"ל יהושע ב"נ ע"ה לישראל מיד בתחלה בפירוש (כמבואר בקרא דיהושע התם). שככה יעשו. שבתחלה יקיפו את העיר בארון ה' ובשבעה שופרות ששה ימים. וביום השביעי יכבשו את העיר ובהרעת כל העם בשופרות שבידיהם. הרי ידעו מיד ביום הראשון שביום שבת קדש יצטרכו לחלל את השבת הן בהריגת בני העיר שילחמו נגדם בבואם העיר. והן בהעברת הארון ה' והשופרות ד"א ברה"ר והוצאה מרשות לרשות וכמ"ש בס"ד לעיל. וגם התנו בפירוש מתחלה מיד ביום א' של השבוע ושל הקפתם לחלל את יום השבת הבא אחריו שהרי כך אמר יהושע ב"נ אל כל העם שיעשו כך שבעה ימים רצופים זה אחר זה דוקא וכדבר האמור לעיל ונאמר להם בפירוש שכל הקפתם בהארון ובהשופרות כל הששת ימים אינו אלא בשביל הקפתם של יום השביעי ושזהו תכלית המעשים של כל הששת ימים. ''' ומעתה ''' צא ולמד כי בין לפי שיטתם של הרי"ף ורבינו וסייעתם ז"ל. ובין לפי שיטתו של הרז"ה וסייעתו ז"ל. אם לא היה המלחמה ההיא של יריחו מלחמת מצוה אפי' ביום הראשון מימות השבוע היה אסור לעשותה באופן האמור שידעו בודאי שיצטרכו לחלל את השבת וגם יתנו עליו מתחלה מיד שיחללו עליו את השבת וכאמור. אלא ודאי צ"ל דהואיל והוא מלחמת מצוה הוא מותר לעשותו אף כי יש בו שתי אלה החסרונות האמורים. וכיון שכן דהוא מותר לצאת למלחמה אפי' אם יודע בודאי ובבירור שיצטרך לעשות מלאכה ביום השבת וגם שהוא מתנה בפירוש מיד בתחלה שיעשה מלאכה בשבת הואיל והוא מלחמת מצוה נשתנה דינו ממלחמת רשות. ממילא נמי דמותר אפי' להתחיל ביום השבת. דשקולים הם להתחיל ביום השבת לצור על העיר או להתחיל בימות החול אפי' הרבה יתר משלשה ימים קודם לשבת. רק שנפשו יודעת בודאי ובבירור שיהיה צריך לעשות בכל מלאכה לפי שיטתם של הרי"ף ורבינו וסייעתם ז"ל הנ"ל או להתנות עליו בפירוש מיד מתחלה שיעשה מלאכה ביום השבת לפי שיטתו של הרז"ה וסייעתו ז"ל הנ"ל מקרה אחד לכולם וכאמור לעיל תורה אחת ומשפט השוה לכולם כמבואר בהרי"ף שם ובס' המאור להרז"ה ז"ל שם ונסתלקה קושית ס' יפה מראה הנ"ל. ודוק. ''' ודרך ''' אגב ראיתי לעורר בס"ד על מרן ז"ל בכ"מ. והוא דבין כן ובין כך מבואר באר היטב בהך ירושלמי האמור לעיל דגבי מלחמת מצוה מותר אפי' להתחיל ביום השבת להצר על העיר וללחום עליה. ואחרי כי כן הנה קשה לענ"ד טובא על מרן ז"ל בכ"מ לקמן בהל' מלכים פ"ו הל' י"א. שהגיה בדברי רבינו ז"ל שם. ולפי הגהתו הנה לא הביא רבינו ז"ל כלל לא פה ולא לקמן שם להך דינא דבמלחמת מצוה מותר להתחיל אפי' ביום השבת עצמו. ולא היה לו לרבינו ז"ל להשמיט דין זה כיון שהוא מבואר בהירושלמי וכדרכו בכל מקום. אלא ודאי דהעיקר הוא כדברי הלח"ם פה בביאור דברי רבינו ז"ל לקמן שם ואין צורך כלל להגיה. וגם רבינו ז"ל שמר הסדר הנאות והראוי כדרכו דרך הקדש בכל חיבוריו וביותר בחיבור הזה. להיות כי לקמן בהל' מלכים שם הוא עיקר מקומו של דין זה של מלחמת מצוה. לפיכך לא הביאו רבינו ז"ל פה וכתבו שם לקמן בהלכות הנ"ל דינא הך של מלחמת מצוה היכי לידיינו דייני להאי דינא ועיין בהקדמת הרב המגיד ז"ל להלכות אלו. ודוק. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף