עריכת הדף "
מעשה רקח/ספר תורה/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''לא יאחז אדם וכו'.''' סנהדרין דף כ"א אינו נכנס בו לא לבית המרחץ ולא לבית הכסא שנאמר והיתה עמו וקרא בו מקום הראוי לקרות בו וכמ"ש רבינו פ"ז הל' ג'. '''ולא יקרא וכו'.''' נלמד מההיא דברכות דף י"ח ועיין למרן ז"ל. '''או מבית המרחץ.''' כתב מרן ז"ל אבל מ"ש שירחיק מבית המרחץ ד' אמות איני יודע לו טעם וכו' ע"כ ותו קשיא לי דאפי' בקרית שמע שהיא מצות עשה דאורייתא אין צריך להרחיק ד' אמות כדמשמע פ"ג דק"ש ואיך אפשר דבקריאת ס"ת בעי ד' אמות שהרי אינו מ"ע שיקרא בס"ת דוקא כמו ק"ש דבעי לקרותה עכ"פ. ונראה לענ"ד פשוט דחדא מתרצת חברתה דהתם גבי ק"ש כתב ז"ל אע"פ שאין בו צואה ודומיא דהכי בית המרחץ שכתב שם אע"פ שאין בו אדם וכמ"ש מרן שם ולהכי לא בעי הרחקה דארבע אמות משא"כ הכא דבית הכסא סתמא קאמר דיש בו צואה ודומיא דהכי בית המרחץ ביש בו אדם דהמקום נמי מטונף אי נמי משום ערוה ודין הוא דליבעי ד' אמות והכל מתורץ וק"ל. '''ולא יאחוז ס"ת כשהוא ערום.''' מגילה דף ל"ב מימרא דרבי פרנך ועיין להרב ב"ח ז"ל שהחמיר גם לאחוז בעמודים וכ"כ הרמ"א שם אמנם הרב מגן דוד מיקיל וכוותיה מסתברא דאל"כ לא שבקת חיי ועיין להרב ב"י מה שחילק באלה הדינים. '''ואסור לישב וכו'.''' מנחות דף ל"ג אמר רבי חלבו אנא חזיתיה לרב הונא דהוה יתיב אפוריא דס"ת עילויה וכף לכדא אארעא ואנח עליה ס"ת והדר יתיב במטה קסבר אסור לישב ע"ג מטה שס"ת מונח עליה ופליגא דרבה בר בר חנה דא"ר בר בר חנה אמר רבי יוחנן מותר לישב ע"ג מטה שס"ת מונח עליה וכו' והתוספות ז"ל במו"ק דף כ"ה כתבו ההך דרב הונא דנראה דאפילו הס"ת מונח בגבוה ממנו לא שרי מדלא אותביה לס"ת בגבוה ממנו וכו' ע"כ ומרן ז"ל כתב דזו היא דעת רבינו ופסק כרב הונא ובזה הצילו מהשגות הראב"ד ז"ל שכתב וז"ל ואם היה מקום גבוה טפח וס"ת מונח עליו מותר והכי איתא בירושלמי ע"כ ומרן ז"ל כתב על זה דרבינו סובר כהתוספות שדייקו מעובדא דרב הונא שגם זה אסור מדלא אותביה לס"ת בגבוה ממנו וא"כ לדעתו ז"ל הירושלמי פליג אתלמודא דידן.<br> ''' ואחרי ''' המחילה הראויה לא כן אנכי עמדי בדעת רבינו זלה"ה שהרי סתם הדברים וכתב ואסור לישב על מטה שס"ת עליה דהיינו כדעת רב הונא לאפוקי סברת רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן דפליג וס"ל דמותר לישב ע"ג מטה שס"ת מונח עליה וכיון דרבינו העתיק דברי הגמרא אין לנו בירור זה לומר דבכל גווני אסר אפי' בגבוה ממנו ונגד הירושלמי מלבד דיש לנו פנים מאירות לומר דרב גופיה ס"ל נמי דבגובה ממנו נמי שרי אלא דלאיזה סיבה לא רצה להניחו אצלו במטה אפילו בגבוה ממנו או מפני שהיה צריך לכל אותו מקום או מפני שאם היה עושה כן היה מוכרח ליזהר בכמה דברים שלא לזלזל בכבוד הס"ת שהיה אצלו בין להפוך רגליו לאותו צד בין בדברים אחרים ולכך בחר לו התיקון האחר לשום הכר על הארץ ולהניח הס"ת עליו אבל אין הכי נמי דגם אם היה רוצה להניחו אצלו בגבוה ממנו היה עושהו.<br> ''' תדע ''' עוד דרבי יוחנן פליג עליה וסבר דאפילו אצלו בשוה שרי (כפי פשטיות הדברים) ואם נאמר דלרב הונא אפילו במקום גבוה אסור א"כ רבי יוחנן פליג עליה מן הקצה אל הקצה דלדידיה אפילו שוה לס"ת מותר ולרב הונא אפילו בגבוה ממנו אסור הא ודאי דאין זה מכללי התלמוד דכל עוד שאנו יכולים לקרב הסברות אנו מחוייבים לעשותו וכמ"ש התוס' בכמה מקומות ובעלי הכללים ז"ל וא"כ כשנאמר דלרב הונא נמי גם בגבוה ממנו שפיר דמי הרי לא פליג עם רבי יוחנן אלא בחדא כמבואר והרווחנו גם כן שהירושלמי אתי כש"ס דילן דבפרק ג' דברכות איתא התם לא ישב אדם ע"ג מטה שס"ת נתון עליו וכו' אם היה נתון ע"ג דבר אחר מותר עד היכן רבי אבא בשם רב הונא טפח רבי ירמיה בשם רבי זעירא אפילו כל שהוא ופי' שם מהר"י לב ז"ל ע"ג דבר אחר כגון שהיה נתון דף עוביו טפח ע"ג ספסל וס"ת ע"ג הדף מותר לישב ע"ג ספסל הואיל וס"ת גבוה ממנו טפח ע"כ הרי מבואר דדעת הירושלמי כרב הונא דבשוה לס"ת אסור ובגבוה הס"ת ממנו למר טפח ולמר כל שהוא שפיר דמי וכן משמע קצת מדברי המסכת סופרים פ"ג עיי"ש ואם כן זכינו לדין שגם רבינו יודה לזה וקרוב הדבר מאד שגם הראב"ד ז"ל הבין כן בדעת רבינו אלא שבא לומר דגם בגבוה ממנו מותר כנ"ל וכלפי שרבינו לא ביארו שהוא לא העתיק אלא דברי הגמרא וכן משמעות דברי הראב"ד ז"ל שהרי לא כתב עליו בלשון השגה (כדרכו) אלא בדרך חידוש דין ויש לנו כיוצא באלו הרבה עיין בס' אהבת עולם להרב אלגאזי ז"ל. ותדע עוד שהרי השמיט רבינו גם כן היתר דכף כרא אארעא משום דממילא משמע ופשוט הוא וגם בגבוה ממנו כיון דלא אסר אלא בשוה לו מינה דכל שאינו שוה בין מלמטה בין מלמעלה דאין כאן זלזול שפיר דמי. זה נראה לענ"ד ברור אחרי נשיקת עפרות זהב של מרן הקדוש ז"ל וגם בב"י יו"ד סימן רפ"ב הביא ענין זה ולא כתב שהראב"ד חלוק עם רבינו ולא שרבינו סבור כדברי התוספות עיי"ש וגם בדברי התוספות ז"ל אין לנו הכרח חותך דהרי לא כתבו כן אלא בדרך נראה וכו' עיי"ש ובשלחנו הטהור שם העתיק דברי רבינו כדמותן ועוד כתב שם בב"י והביאו הרמ"א ז"ל דהוא הדין בשאר ספרים שראוי ליזהר בזה ע"כ וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף