עריכת הדף "ליקוטי מוהר"ן/מט" (פסקה)

== ו ==

'''ו''' וזה בחינת תשובה, כמו שכתוב {{ממ|שמואל־ב כג}}: הוקם על – עלה של תשובה {{ממ|מו"ק טז:}}. ותשובה היא אותיות תשוב ה', שנעשית מדלת ה'.

ועקר התשובה תלוי בלב, כמו שכתוב {{ממ|ישעיה ו}}: ולבבו יבין ושב. וזה בחינת: מי זאת עולה – מי עם זאת עולה. עלה של תשובה – עליתה של תשובה, עם מי.

וזהו בחינת {{ממ|יומא פו}}: גדולה תשובה, שמגעת עד כסא הכבוד, וזה {{ממ|שם:}}: גדולה תשובה, שמקרבת הגאלה.

כי לעתיד, ליום שכלו שבת, יתגלה אוריתא דעתיקא סתימאה, כמו שכתוב {{ממ|ישעיה נח יד}}: אז תתענג על ה' – על ה' דיקא, הוא עתיקא סתימאה {{ממ|זוהר ויחי דף ריט ע"ש}}, וזה עקר ענג שבת.

ושבת זה בחינת תשובה, כמו שכתוב {{ממ|דברים ל}}: ושבת עד ה' אלקיך.

וזה בחינת: גדולה תשובה – כשמעלה תשובה מבחינת: את המאור הקטן, מבחינת: אחות לנו קטנה, לבחינת גדולה, לבחינת {{ממ|ישעיה ל}}: והיה אור הלבנה כאור החמה. שמגעת עד כסא הכבוד – הינו שעל־ידי־זה יגיע וישיג אוריתא דעתיקא סתימאה.

וזה כסא הכבוד, שמכסין אותה. בבחינת {{ממ|משלי כז}}: וכבשים ללבושך, דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך {{ממ|חגיגה יד}}. שמכסין אותה, בבחינת {{ממ|משלי כה}}: כבוד אלקים הסתר דבר. וזה כסא הכבוד, שמכסין מפני כבוד אלקים, ואתה תגיע ותשיג אותה:

וזה בחינת בראשית, בי"ת ראשית, הינו שני ראשית. והם ראש השנה וניסן, שגם ניסן הוא ראש־השנה. ואיתא בתקונים {{ממ|תיקון כא דף מה.}}: והיא נקראת קבלה, כד איהי בין תרין דרועין דמלכא. ותרין דרועין, הם תשרי וניסן. והם ימי תשובה, כי בם הוא ימי תשובה, כי בניסן עתידין לגאל ר"ה יא), ואין הגאלה אלא על־ידי תשובה, כמו שכתוב {{ממ|ישעיה נט}}: ובא לציון גואל וכו' {{ממ|יומא פו:}}.

ועקר ידיעת הקבלה, הינו ידיעת סודות התורה, הוא יהיה לעתיד, שאז יתגלה אוריתא דעתיקא, בבחינת תענוג שבת, בבחינת: אז תתענג על ה'.

וזה לשון תשרי, לשון שירה; ולשון פסח, פה סח {{ממ|שער הכוונות דף פב}}, כמו שכתוב {{ממ|ישעיה ל כט}}: השיר יהיה לכם כליל התקדש חג; כי יתער שיר ונגונא בעלמא, בבחינת פ"ה ס"ח, בבחינת {{ממ|תהילים ל יג}}: למען יזמרך כבוד ולא ידם – ולא ידם דיקא, הינו פה סח. כבוד, זה בחינת מלך הכבוד {{ממ|תהילים כד ז}}, בחינת: שרה על כל העולם, בחינת שיר שלעתיד: