עריכת הדף "כבוד מלכים/מלכים/ג" (פסקה)

==ח==

'''יש למלך רשות להרגו.''' ע' שו"ת מהר"י וייל {{ממ|[[שו"ת מהר"י וייל/קיד|סימן קי"ד]]}} וכן הוא בשו"ת מהר"ם מינץ {{ממ|[[שו"ת מהר"ם מינץ/קו|סי' ק"ו]]}} דאעפ"י שבדין נהרג כגון מורד במלכות דודאי חייב מיתה המלך בודאי ימית אותו שאסור למלך למחול על כבודו וראה דרכי משה יו"ד [[דרכי משה/יורה דעה/שמה|סימן שמ"ה]]. וע' מ"ש בספרי בית דוד [[בית דוד (לייטר)/כח|סי' כ"ח]] ו[[בית דוד (לייטר)/קיג|סימן קי"ג]] באריכות. ע' רמ"ה [[יד רמ"ה/סנהדרין/מט/א|סנהדרין מ"ט]] דמצד מורד במלכות אין הסנהדרין דנין כלל רק המלך והיינו דלא חשיב בשום דוכתא מורד במלכות בין חייבי מיתה ועי' ט"ז {{ממ|[[ט"ז/יורה דעה/קנז#ח|יו"ד סי' קנ"ז סק"ח]]}} דאע"ג דבדין תורה לא היה חייב מיתה אלא מצד חוק המלכות שמרד בדוד מ"מ מוסרין אותו ובשו"ת שמן המשחה {{ממ|[[שמן המנחה/ג|סימן ג']]}} תמה דהא מורד במלכות חייב מיתה מדין תורה ע"ש ובמח"כ צדקו דברי הטו"ז והחתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ג/קנא|אה"ע ח"א סי' קנ"א]]}} כ' דאין הסנהדרין דנין דין מורד במלכות רק המלך וכיון לדעת רמ"ה. ועיין חומות ירושלים {{ממ|[[חומות ירושלים/פב|סימן פ"ב]]}} די"ל רק אם המלך בעצמו דנו אבל סנהדרין הדנין למורד דנין בכל מיתה אפי' בסקילה ואמרו לדוד הי' לך לדונו בסנהדרין ומצינו לשון דמך בראשך במורד במלכות ואבשלום הקימו עליו גל עכ"ד ובמחכ"ת ל"ר ד' הט"ז והרמ"ה.


שם '''יש למלך רשות להרגו.''' עי' מלחמת מצוה להרשב"ש {{ממ|[[מלחמת מצוה להרשב"ש|עמוד י"ט]]}} שכתב ואם גואל הדם יחם לבבו והרגם אינו נהרג וזה יותר טוב מנימוס הנוצרים שתחייב אדם מיתה והמלך יפטרנו אבל נמצא דבר טוב בהם שיצטרך לשמור עצמו מגואל הדם עכ"ד ובהדרש והעיון {{ממ|ח"ב מאמר קע"ב אות ז'}} נסתפק בזה אם רשות חנינה במלך ישראל כמו אצל שאר אומות ע"ש ומפורש הדבר ברשב"ש.


'''אין רשות למלך להרוג את המורד אלא בסייף.''' בחסדי דוד {{ממ|[[חסדי דוד על התוספתא/סנהדרין/ט|פ"ט דסנהדרין]]}} הראה מקור דינו בתוספתא שם וכן הוא במראה הפנים על ירושלמי סנהדרין ובשו"ת חיים שאל {{ממ|[[חיים שאל/א/פט#סוף|ח"א סוסי' פ"ט]]}} שהביא מרדב"ז דהעיר מ[[בבלי/סנהדרין/נב/א|סנהדרין נ"ב]] ובשו"ת מהר"ם יפה {{ממ|[[שו"ת מהר"ם יפה/צג|סימן צ"ג]]}} העיר מקורו מ[[בבלי/סנהדרין/נב/א|סנהדרין נ"ב]] וקדמו הרדב"ז וראה מאירי סנהדרין {{ממ|ע' קצ"ז}} דהמלך אין לו רשות להרוג אלא בסייף ומה שאמרו כדרך שהמלכות עושה הוא אומרה אלא על מלכי אוה"ע וע' רמב"ם פיהמ"ש {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"ם/סנהדרין/ו|סנהדרין פ"ו]]}} ובשו"ת מאורות נתן לאאמו"ר הגאון זצוק"ל {{ממ|[[מאורות נתן (לייטר)/קכג|סימן קכ"ג]]}}. וע' זהר משפטים {{ממ|}} תמה ע"פ אם אמיתך בחרב עי' בס' בגדי ישע להג' ר' ישעי' עטייה {{ממ|ד' קפ"ג}} שכתב כן ליישב קושיית הזהר עפ"י דברי רבינו דמיתת מלך בסייף וע' בית מנחם למהר"ם יפה ב[[בית מנחם (יפה)/הקדמה|הקדמה]] שכתב כן מהא דאם אמיתך בחרב.