כבוד מלכים/מלכים/ג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יצחק ירנן
כבוד מלכים
מהר"צ חיות
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


כבוד מלכים TriangleArrow-Left.png מלכים TriangleArrow-Left.png ג

א[edit]

כותב לו ס"ת לעצמו. בכ"י הרמב"ם הגי' ס"ת לשמו וראה פילון (ח"ב ע' שס"ג) דהמלך כתב בעצמו הס"ת ובתרגום יונתן שופטים ויכתבון לו סביא ית פרשת אורייתא דא ומבואר דס"ת של מלך נכתב ע"י הזקנים ובמאירי סנהדרין (ע' ע"ב) כ' והוא הענין במה שאמר אח"כ שתיכף שהומלך כותב או מכתב ס"ת לשמו.

ובשו"ת הגאונים שערי תשובה (סי' קמ"ט) דעת רבינו האי דרק עשרת הדברות הי' כתוב בו וראה ערוך ערך תפל בשם ר"נ גאון וכן הוא בס' גאון הגאונים לר"ש ווערטהימר בנימוקי ר"נ גאון (סימן ט"ז), ובמדרש בראשית רבתי לר' משה הדרשן (מק"נ ת"ש ירושלים ע' ע"ו). ובס' סוד מספר לר"א אבן עזרא כתב דספרו של מלך הכוונה על ספר דברים וכן מבואר מידידיה האלכסנדרוני (ח"ב ע' שס"ב) שהכוונה שיכתוב לו ספר דברים.


כותב לו ס"ת לעצמו. בשו"ת מחנה חיים (ח"א סי' ט') בנחלקה מלכות ישראל לב' ממלכות אי כ"א מחויב לכתוב ס"ת, וע' שו"ת משיב דברים (יו"ד סי' קנ"ט). מ"ש מתוס' סנהדרין (כ' ד"ה מלך) וראה ירושלמי הוריות (פ"ג ה"ג) דמלך יהודה ומלך ישראל שניהם היה להם דין מלך וכן מפורש בר"נ סנהדרין שם דכל מלך שהמליכוהו עשרת השבטים עליהם דין מלך יש לו לכל דבר.


שהניחו לו אבותי'. ע' כ"מ וראה מאירי סנהדרין (עמוד ע"ב) דאפי' הניחו לו אבותיו דצריך לכתוב שתים.

ד[edit]

ולא ירבה. עיין חידושי רמ"ה סנהדרין כ"א בשם י"א דלא ירבה לו מסים לנכסים שלו אלא כדי שיבא לו כדי אפסניא ולא יכביד על העם יתר אבל אם באו לו ארוחות לביזות מותר ע"ש דאם נתנו לו במתנה מותר.

ה[edit]

המלך אסור לשתות. ע' חולין ד' לאו אורחא דמלכא משתי' זבחי ראיה להגאון רא"י בחי' שם.

ו[edit]

כשאר הטפשים. ע' שו"ת רבינו אברהם בן הרמב"ם (הוצאת מק"נ סימן מ"ה) אריכת דברים בזה.

ז[edit]

דנין אותן. ע' רבינו חננאל (יומא ע"ד) דמלך אינו מעיד כדכתיב בית דוד דינו לבקר משפט ואין עד נעשה דיין ונפלאין דבריו וע' דבר אברהם (ח"ב סימן ל"ב ענף ג' אות י"ט).

ח[edit]

יש למלך רשות להרגו. ע' שו"ת מהר"י וייל (סימן קי"ד) וכן הוא בשו"ת מהר"ם מינץ (סי' ק"ו) דאעפ"י שבדין נהרג כגון מורד במלכות דודאי חייב מיתה המלך בודאי ימית אותו שאסור למלך למחול על כבודו וראה דרכי משה יו"ד סימן שמ"ה. וע' מ"ש בספרי בית דוד סי' כ"ח וסימן קי"ג באריכות. ע' רמ"ה סנהדרין מ"ט דמצד מורד במלכות אין הסנהדרין דנין כלל רק המלך והיינו דלא חשיב בשום דוכתא מורד במלכות בין חייבי מיתה ועי' ט"ז (יו"ד סי' קנ"ז סק"ח) דאע"ג דבדין תורה לא היה חייב מיתה אלא מצד חוק המלכות שמרד בדוד מ"מ מוסרין אותו ובשו"ת שמן המשחה (סימן ג') תמה דהא מורד במלכות חייב מיתה מדין תורה ע"ש ובמח"כ צדקו דברי הטו"ז והחתם סופר (אה"ע ח"א סי' קנ"א) כ' דאין הסנהדרין דנין דין מורד במלכות רק המלך וכיון לדעת רמ"ה. ועיין חומות ירושלים (סימן פ"ב) די"ל רק אם המלך בעצמו דנו אבל סנהדרין הדנין למורד דנין בכל מיתה אפי' בסקילה ואמרו לדוד הי' לך לדונו בסנהדרין ומצינו לשון דמך בראשך במורד במלכות ואבשלום הקימו עליו גל עכ"ד ובמחכ"ת ל"ר ד' הט"ז והרמ"ה.


שם יש למלך רשות להרגו. עי' מלחמת מצוה להרשב"ש (עמוד י"ט) שכתב ואם גואל הדם יחם לבבו והרגם אינו נהרג וזה יותר טוב מנימוס הנוצרים שתחייב אדם מיתה והמלך יפטרנו אבל נמצא דבר טוב בהם שיצטרך לשמור עצמו מגואל הדם עכ"ד ובהדרש והעיון (ח"ב מאמר קע"ב אות ז') נסתפק בזה אם רשות חנינה במלך ישראל כמו אצל שאר אומות ע"ש ומפורש הדבר ברשב"ש.


אין רשות למלך להרוג את המורד אלא בסייף. בחסדי דוד (פ"ט דסנהדרין) הראה מקור דינו בתוספתא שם וכן הוא במראה הפנים על ירושלמי סנהדרין ובשו"ת חיים שאל (ח"א סוסי' פ"ט) שהביא מרדב"ז דהעיר מסנהדרין נ"ב ובשו"ת מהר"ם יפה (סימן צ"ג) העיר מקורו מסנהדרין נ"ב וקדמו הרדב"ז וראה מאירי סנהדרין (ע' קצ"ז) דהמלך אין לו רשות להרוג אלא בסייף ומה שאמרו כדרך שהמלכות עושה הוא אומרה אלא על מלכי אוה"ע וע' רמב"ם פיהמ"ש (סנהדרין פ"ו) ובשו"ת מאורות נתן לאאמו"ר הגאון זצוק"ל (סימן קכ"ג). וע' זהר משפטים תמה ע"פ אם אמיתך בחרב עי' בס' בגדי ישע להג' ר' ישעי' עטייה (ד' קפ"ג) שכתב כן ליישב קושיית הזהר עפ"י דברי רבינו דמיתת מלך בסייף וע' בית מנחם למהר"ם יפה בהקדמה שכתב כן מהא דאם אמיתך בחרב.

י[edit]

יש למלך רשות להרגו. עי' מורה נבוכים (ח"ג פ' מ') שאם לא יהרגהו ב"ד המלך יהרגו שיש לו להרוג באמתלאות ובדדמי, ועיין שיטה מקובצת ב"מ פ"ג בשם ריטב"א ומדיני המלכות להרוג בלא עדים ובלא התראה וכו' כמו שראינו בדוד שהרג גר עמלקי ועי' רמב"ם פ"ב מרוצח ה"ד ופי"ח מסנהדרין ה"ו ופירוש המשניות להרמב"ם סנהדרין פ"ו. וראה מחזור ויטרי (ע' של"ב) שהביא ממדרש שוחר טוב והוא לא יודע הכמנת עדים דמשמע דמדיני המלך הי' יכולים להטמין עדים כמו מסית ומדיח ע"ש ובתוס"ר שם פ"ט.


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.