עריכת הדף "העמק שאלה/קמה" (פסקה)

== ו ==

{{העמקש|ו}} '''בזע שקפא ועיילא כולה כי עברה לא יצא.''' פי' שחקק המזוזה דרך כולה והכניס המזוזה דרך שם ועברה המזוזה דרך כולה לא יצא. דבעינן שיניחה בתוך המזוזה ולא בין המזוזה והכותל. ולא נתבאר זה הדין בגמרא ופוסקים. ונראה שלמד זה רבינו מדתני' בד' ל"ג ב' תנ"ה העמיד לה מלבן של קנים חותך שפופרת ומניחה. ופרש"י שלא מצא מזוזת עץ ועשה צורת פתח של קנים. מלבן מזוזה סף עכ"ל. וצ"ע מאי קמ"ל בהא. ומה לי חקק במזוזת עץ. או פתח השפופרת. וצ"ל דכאן הוא שלמדנו דהעמיק במזוזה כשרה. דלא נימא כיון דכתיב על מזיזת דוקא שיקבענה במסמר על המזוזה. הא חקק פסולה אפי' פחות מטפח קמ"ל דכשרה. וע' ביאורי הגר"א סי' רפ"ט סקי"א שהביא ראי' לזה הדין מהא דאי' שם דרש רב יוסף כו' העמיק לה טפח פסולה כו'. אבל בברייתא לא שמענו זולת ברייתא זו. והא דלא נקיט התנא חקיקה במזוזת עץ משום דאורחא דמילתא דהעושה מזוזת עץ לקבוע במסמר עליה. אבל במלבן של קנים א"א לקבוע במסמר שהוא נשבר ונכפל לתוכה כ"ז צריך לפרש דעת רש"י. אבל רבינו נראה שמפרש הברייתא דמיירי שיש כאן מזוזת עץ. אלא שהעמיד אצל מזוזת עץ זו עוד מלבן של קנים אסור לחקוק במזוזה או לקבוע עליה במסמר. דהמלבן של קנים הרי הוא מזוזה החיצונה וצריך לקבוע המזוזה בה ולא דמי להא דתניא שם הניחה בפצים או שטלה עלי' מלבן אם יש שם טפח צריך מזוזה אחרת ואם לא א"צ מזוזה אחרת. דהתם מיירי שלא טלה על כל הסף אלא על המזוזה עצמה. והיינו לשון טלה עלי' כמו מטלית על מקצת אבל הכא תני העמיד לה מלבן משמע מראשה של הסף עד סופה. ומש"ה אפי' אם היא דקה צריך לקבוע בה דוקא ומזה למד רבינו דמכש"כ כשאין שני מזוזות והניחה בין הכותל למזוזות הסף דלא יצא. וכ"כ בהגהת רמ"א סי' רפ"ט שינה אינו מעכב ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה: