עריכת הדף "הטור הארוך/בראשית/א" (פסקה)

== ז ==

'''ויהי כן. ''' הקשה הרמב"ן מה הוצרך לומר ויהי כן. בשלמא בראשון אחר שאמר אלקים ויהי אור הוצרך לומר שיצא אל הפועל ויהי כן אבל בכאן אחר אמירת הרקיע כתיב ויעש אלקים את הרקיע ויבדל וגו' ומה הוצרך לומר ויהי כן. וכתב שזהו האמור בב"ר שהרעיש בן זומא את העולם ויעש אלקים אתמהא והכתי' בדבר ד' שמים נעשו שלא היה קושייתו על שאמר ויעש שגם ברביעי ובחמישי כתיב ויעש אלא זה היה קשה לו שבשאר הימי' כתיב אחר האמירה ויהי כן לומר שכך היה מיד אבל כאן אחר ויאמר אלקים כתיב ויעש. ופי' הוא ויהי כן לומר ויהי כן כל ימי הרקיע. ור' אברהם פי' כי הוא דבק עם הבא אחריו כאשר הי' כן קרא לרקיע שמים ויקרא אלהים לרקיע שמים וא"כ מה שכתוב בפרשה ראשונה בראשית ברא אלקים את השמים הוא על שם העתיד לקרוא להם. והרמב"ן פי' עוד שהשמים המוזכרים בפסוק אינם מן הגלגלים אבל הם מן המרכבה כענין ודמות על ראשי החיות רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה ולא סיפר הכתוב בבריאתם דבר כאשר לא הזכיר המלאכים וחיות המרכבה וכל דבר נפרד שאינו בעל גוף הזכיר בשמים שהם נבראים שקדמותם אפס ואמר בשני יהי רקיע בתוך המים כלומר שיהווה מן המים הנזכרים שהזכיר בריאתם דבר מרוקע מבדיל ביניהם וקרא גם לאלה הכדוריים בשם שמים הראשונים ולכך קורא אותם בכל הפרשה רקיע השמים ויתן אותם אלקים ברקיע השמים לבאר שאינם הנזכרים בשם השמים רק הרקיעים שקראם שמים. ומ"מ גם לדבריו צ"ל שהארץ שבפרשה ראשונה הוא על שם העתיד לקרוא לה: