עריכת הדף "דרישה/יורה דעה/קלה" (פסקה)

== ו ==

וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאין לחלק במכניסו לקיום בסוף ע"ז דף צ"ו ע"ב הביא דברי הרמב"ן וכתב עליו וז"ל ור"ת ור"י לא ס"ל הכי כי הצריכו הגעלה או עירוי לחביות של עץ אפילו גרורים (צ"ל גרודים בדל"ת כמו להתגרד בו כפרש"י בפא"מ עכ"ה) וכן מסתבר דכיון שהיין משתהה בתוכו זמן מרובה נבלע בתוכו וכן אמרינן גבי נודות של עור אין לחלק במכניסו לקיום עכ"ל הרא"ש ועפ"ז דברי רבינו מבוארים כמ"ש בפרישה: 

כל מקום שמזכיר עירוי כו' ואם שפך המים קודם שעמדו בו כ"ד שעות לא עלו לו אותן המים כו' ז"ל הרשב"א בתשובה מילאן ועירן ג' ימים בפיזור בכל יום מעת לעת מותר ולא עוד אלא אפילו מילא יום ראשון שש שעות ויום שני מילא מים חדשים ו' שעות וכן בפיזור עד תשלום שיעור ג' ימים מותר עכ"ל והרא"ש כתב בתשובה חז"ל קבעו להכשיר כלי הבלוע יי"נ בעירוי שלשה ימים כו' אבל אם מיהר לערות באחד מג' ימים בשתי שעות אותו היום לא עלה לו ואין כאן אלא שני ימים כו' עכ"ל וכתב ב"י ע"ז ולכאורה נראה שחולק על הרשב"א שהכשיר במילא יום ראשון שש שעות ויום שני מילאם מים חדשים שש שעות וכן בפיזור עד תשלום שיעור שלשה ימים והרא"ש כתב שאם מיהר לערות באחד משלשה ימים בשתי שעות אותו היום לא עלה לו משמע דלא עלה לו כלל מיהו י"ל דה"ק אותו היום לא עלה לו בשביל יום שלם אבל אה"נ שעלו לו אותן שעות לענין שאם יתן מים חדשים ושהו בתוכו שעות כשיעור שחסרו מאותו היום שעלה לו יום אחד והכי נקטינן עכ"ל ב"י אבל מדברי רבינו משמע שהוא סובר דאותו היום לגמרי לא עלה לו ונראה לומר שרבינו פירש גם דברי הרא"ש כן שהרי לא הזכיר שחולק עליו בזה וכמ"ש בפרישה.