עריכת הדף "
בני אהובה/אישות/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == '''האשה ''' ''' שכתבה כל נכסיה לאחר וכו' שהרי לא קנה קנין גמור עד שתרצה אין הבעל אוכל פירות אותה המתנה ואם מתה אינו יורשה.''' עיין במ"מ ובכ"מ מ"ש בשם הר"ן ז"ל ושניהם כאחד ס"ל דעד שארצה פירושו עד שאומרת הן איברא דקשיא ליה להר"ן למה לא ירש הבעל הנכסים כמ"ש ונכנס בדוחק הואיל וירושת הבעל דרבנן עיי"ש. ולדידי קשיא א"כ למה אמרו חז"ל בברייתא בכתובות דף ע"ט ע"א עצה לאשה דחפיצה להבריח נכסיה מבעלה שלא ירשנה כמ"ש הר"ן דס"ל להרמב"ם דעל זה כונתה להבריח מדאמרינן לכתוב שטר פסים לרבן שמעון בן גמליאל ש"מ דכוונתה אף להפקיע ירושתה ולענין זה נתנו חכמים עצה לכתוב לו מהיום ולכשארצה וצריכין אנו לדוחק זה כמ"ש הר"ן הואיל וירושת הבעל דרבנן בכל דהוא מעקר ולא נתנו עצה שתכתוב מהיום עד שאהיה אני מוחה במתנה וא"כ כל זמן שלא תתאלמן או תתגרש לא תמחה וא"כ אם תמות מהדין אין לבעל לירש דהא הנכסים למקבל מתנה כי האשה לא מחתה ומתה ואם תתאלמן או תתגרש תמחה והרי נפקע מתנתה. ''' ולכן''' נראה לי לומר דבאמת הפירוש כן הוא עד שתרצה פירושו עד שלא תמחה דאע"פ על מנת שירצה אבא פירושו לדעת הרמב"ם שיאמר הן התם לא עביד האב מעשה ובמה יודע איפוא רצונו כי אם באמירתו הן אבל כאן שהיא הנותנת ועשתה שטר מתנה א"כ כל זמן שלא עשתה מעשה לסתור במתנתה ומוחה להדיא הרי היא בחזקת רוצה כמקדם כי מסתמא לא תחזור במה שעשתה וא"כ לעולם היא בחזקת רוצה עד שתמחה וזהו פירושו מהיום ולכשארצה פירוש ולא אחזור במתנתי לומר לאו וזהו כשארצה כל זמן השתיקה הרי היא רוצה במתנתה ולכך נאמר וכשארצה ולא נאמר עד שארצה אלא הפירוש כמ"ש דמתנה תהיה מהיום כל זמן שארצה בה מבלי לבטלה ואשתוק כי שתיקתה זו קיומה משא"כ כשאבטל אותה תהיה בטל {{ממ|ועיין ברש"י ובהרא"ה נראה דג"כ מסופק אם כשארצה פירושו שתאמר הן או שתשתוק ולכך כתב בבא מקבל מתנה תמחה ובבא הבעל תאמר הן ואם פירושו כשארצה שתאמר הן אינה צריכה אצל מקבל מתנה למחות וכן להיפך ש"מ דמספקיה ליה להרא"ה}}. ''' ומעתה''' הדין נכון כמ"ש לעיל במתה שאין הבעל יורשה כי לא מחתה ואם תתאלמן או תתגרש תמחה רק קושיית הגמרא ואי לא קנה לוקח וכו' לא על הירושה כי אם על הפירות כשמת בעלה או תתגרש והיא מוחה המתנה בטל א"כ יבוא הבעל ויורשיו להוציא מן מקבל מתנה הפירות שאכל כל זמן שהיא תחתיו כי שלו קאכל ואפילו נאמר דהאשה מחלה למקבל מתנה מ"מ אין ממש במחילתה דאין בידה למחול פירות בעלה ולזה משני דלענין פירות הוי כנכסים שאינם ידועים וכו' ואין הבעל זוכה בפירות ורשות ביד האשה למוחלן ולתתנם למקבל מתנה מבלי מוחה ומדשתקה האשה ש"מ דמחלה הפירות למקבל מתנה כמ"ש הר"ן והרא"ה. והן הן דברים מכוונים ברמב"ם היטב מש"כ שהרי לא קנה קנין גמור עד שתרצה ופירוש הדברים עד שיהיה מבורר שלא תמחה ותהא מרוצה למתנה שנתנה וכל זמן עוד נשמתה בקרבה ולא אמרה הן הרי היא יכולה למחות {{ממ|ואפשר דס"ל דאם אמרה פעם אחת הריני מרוצה אין בידה עוד למחות וא"כ הלשון מכוון עד שתרצה שתאמר הריני מרוצה להוציא מידי ספיקא}} מ"מ אין הבעל אוכל פירות וכו' והדברים ברורים ואף שיש קצת דוחק בלישנא שכתב שהרי לא קנה קנין גמור עד שתרצה דהוי ליה למימר שהרי לא קנה קנין גמור אולי תמחה מ"מ אין זה כדאי להניח דברי רבינו בדוחק בעצם הדין כמ"ש הר"ן וכמ"ש לעיל ולפי מש"כ ניחא הכל ואין בו קושיא כלל. ''' והנה''' אופן הברחה כתבו כולם כשעמדה להנשא וכותבת כל הנכסים הרי הוא בחזקת הברחה אמנם במקצת או שלא עמדה להנשא רק אומרת בפני עדי השטר מתנה שהוא רק להברחה הביא הבית שמואל בסימן צ' ס"ק כ"ח בשם הרא"ש ומרדכי לדעת רש"י דאם כתיבת ידי העדים יוצא ממקום אחר אינן נאמנים ואני תמה דלמה יגרע זה ממודעא דנאמנים אפילו בכתיבת ידי העדים יוצא ממקום אחר ואי דניתן לכתוב גם זה ניתן לכתוב ואדרבה התם אין למקח קיום כלל בשום אופן וכאן הרי יש קיום למתנה לאכילת פירות ואם תמות בחיי בעל דהמקבל מתנה זוכה במתנה ולכך צריך לומר דהרא"ש אזיל לשיטתו וכן רש"י דס"ל בכתיבת ידם יוצא ממקום אחר אינן נאמנים לומר מודעא היא דברינו כלל ועיין בש"ך לחו"מ סימן מ"ו ס"ק קי"ז שהאריך בזה עיי"ש ולכך ס"ל דאף בזה לומר שטר מברחת הוא אינן נאמנים אבל לפי מה דקי"ל בח"מ סימן מ"ו סעיף ל"ז דלענין מודעה הואיל וניתן לכתוב אף שכתיבת ידם יוצא ממקום אחר נאמנים נראה ברור דהוא הדין דנאמנים לומר מברחת היא וניתן יותר לכתוב ממודעא. ''' ובמתנה''' במקצת וכתבה מהיום ולכשארצה ומתה היא לאחר שנתאלמנה כתב הטור בשם הרא"ש דיורשיה זוכין בו ותמה הבית שמואל בסימן צ' ס"ק ל"ג דזה לא נזכר בדברי הרא"ש אלא בנתנה כל נכסיה דאיכא אומדנא אבל במקצת דליכא אומדנא רק מתנאי שהתנה כשתרצה והרי מתה ולא מחתה דלדעת הרא"ש הפירוש שלא תמחה {{ממ|ולפי מש"כ גם דעת הרמב"ם כן ואין להרבות במחלוקת בין הפוסקים והב"ש נמשך הכל אחר דעת הר"ן והמ"מ ולכך כתב דהרמב"ם והרא"ש מחולקים ולפי מש"כ אין כאן מחלוקת}} ויפה הקשה ואפשר לומר דודאי במתנה במקצת אין כאן אומדנא עד שתכתוב מהיום וכשתרצה אמנם כשכתבה כן הרי היא אומדנא דלהבריח נתכוונה דהואיל וכתבה כן והיא נוסחת ההברחה וא"כ חזר הדין במקצת לכולו דאין צריך חזרה רק אמרינן מסתמא דדעתה היה להבריח מבעלה וכשמת בעלה בטלה מתנתה ממילא בלי צורך חזרתה.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף