עריכת הדף "
ביאור ההלכה/שמיטה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==הלכה ו== '''* {{עוגן1|ואין}} בודקין את הזרעים בעציץ מלא עפר כו'.''' דעת מרן בשביעית {{ממ|סי' כ' סק"ה}} שאין שום קולא בזורע לבדוק ואף על פי שדעתו לעוקרו קודם שיעשה פרי לוקה משום זורע ומה שהקילו כאן הוא בזבל הגס שאין מצמיח כמ"ש במשנה [[בבלי/חולין/פח/א|חולין פ"ח א']] וצ"ל דמ"מ קצת מתחיל לצמוח דאל"כ א"א לבדוק בו אלא כיון שאין יוצא פרי ראוי אין דרך לזרוע שם ואין זה נקרא זריעה גמורה ומ"מ לא התירו זה אלא בעציץ ונסתפק מרן שם אם דוקא בעציץ שא"נ התירו שאין בו איסור דאורייתא אבל בעציץ נקוב איכא מראית העין וגם בעציץ שא"נ לא התירו במלא עפר וא"כ מוכח דאסור לזרוע בעציץ שא"נ מדרבנן, או דמיירי כאן דוקא בעציץ נקוב והא דהתירו בגללים משום שאין דרך לזרוע בו ואין אסור מה"ת כנ"ל ובמלא עפר לוקה מה"ת ומה שלא כתב רבנו דלוקה לאשמעי' דבגללים אפי' לכתחלה מותר אבל בעציץ שא"נ אין בו גם איסור דרבנן דלא גזרו בשביעית על עציץ שא"נ משום חיי נפש וכמו שביאר שם ב[[חזון איש/שביעית/כב#א|סי' כ"ב סק"א]] וב[[חזון איש/שביעית/כו#ד|סי' כ"ו סק"ד]], ויל"ע אם נימא דלא גזרו בשביעית על עציץ שא"נ א"כ חייב במעשר שהרי א"צ להפקירם ואין בו קדו"ש א"כ כשנחלקו ב[[משנה/ידים/ד|פ"ד דידים]] אם עמון ומואב מעשרין מ"ע או מע"ש בשביעית למה לא נחלקו בא"י על עציץ שא"נ ואע"ג דהיו יכולין לחלוק על פירות חו"ל שנכנסו לארץ (עמש"כ בבה"ל פ"ו ממתנ"ע ה"ה [[ביאור ההלכה/מתנות עניים/ו#כדי|ד"ה כדי]]) י"ל דהא מילתא דלא שכיחא היא אבל עציץ שאינו נקוב משמע שהי' שכיח טובא וחז"ל גזרו ע"ז אטו נקוב וכמה סוגיות בגמ' דנו בזה לענין מעשר וביכורים וכלאים ותלישה בשבת וכתיבת גט עליו ולסכך בו ולברך עליו המוציא ולענין מצה ולזמן עליו ולטלטלו בשבת ולערב בו ולהאכיל בשבת ומשמע דהי' דבר המצוי ולפי רש"י ב[[רש"י/שבת/פא/ב#|שבת פ"א ב']] בשם הגאונים הי' כל א' עושה כן לפני ר"ה (אך דשם מיירי בנקוב) ואולי כיון דטעם שחייבו במעשר בעציץ שא"נ הוא גזרה אטו נקוב כמ"ש ב[[בבלי/יומא/פג/ב|יומא פ"ג ב']] א"כ בשביעית דנקוב פטור לגמרי אולי לא גזרו גם על אינו נקוב ודוחק (ובפרט להסוברים דגם במקום שיש קדו"ש אם לא הפקיר חייב במעשר ומרן חשש לזה בפירות גוים שאין חייב להפקירן עי' ב[[חזון איש/שביעית/כ#ז|סי' כ' סק"ז]] אך אולי פירות גוים חמירי טפי כיון שאין קנין לגוי חייבין מה"ת) גם י"ל דלא נחלקו אלא בעמון ומואב דאיכא טעמא שיסמכו עליהן עניי ישראל אבל בעציץ שהוא מקרה ל"ש כ"כ שיסמכו ולכן בזה לכ"ע מפרישין מע"ש כרוב השנים אך לפי הכו"פ שהביא הרמ"א ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/שלא#יט|סי' של"א סי"ט]] שייך גם בזה שיסמכו עניים א"כ הו"ל לחלוק גם בזה ועמשכ"ל בבה"ל הנ"ל, והנה בתוספתא דמעשרות [[תוספתא/מעשרות/ג#ח|פ"ג ה"ח]] אי' המטליא לא נהגו בה חכמים היתר לא למעשרות ולא לשביעית ומפ' ב[[בבלי/עבודה זרה/לח/ב|ע"ז ל"ח ב']] דמטליא היינו שמביאין זרע כרפס ופשתן ותלתן ותרו להו בפשורי עד דמקבל ומייתי חצבי חדתי ומלו להו מיא ותרו בהו גרגישתא (עפר) ומדבקין בי' ואדנפקי מבי בני מלבלבי בכשפים ואכלי להו והני חצבי הוא דלי שממלאין בו מים כדפירש"י ב[[רש"י/ברכות/נח/א|ברכות נ"ח א']] וכן מבואר ב[[בבלי/שבת/קמח/א|שבת קמ"ח א']] וא"א להיות נקוב שא"כ א"א למלאות בו מים וכן מוכח ב[[בבלי/פסחים/קו/א|פסחים ק"ו א']] שהיו ממלאין בו יין וב[[בבלי/ברכות/כב/א|ברכות כ"ב א']] וב[[בבלי/סוכה/כט/א|סוכה כ"ט א']] שהוא כלי למשקין וא"כ אין יכול להיות נקוב ומרן הכריע שם {{ממ|ב[[חזון איש/שביעית/כו#ד|סי' כ"ו סק"ד]]}} דבין בשל עץ ובין בשל חרס בעי נקיבה וא"כ מוכח לכאו' דגם בעציץ שא"נ נוהג שביעית מדרבנן, והנה בירו' [[ירושלמי/כלאים/ה#ז|כלאים ספ"ה]] בעי אם מותר לסכך בדלעת שצומחת בעציץ ופי' רבנו מנוח ב[[רבנו מנוח/סוכה/ה#ב|פ"ה מסוכה ה"ב]] דמיירי בעציץ שא"נ ומשמע שם דמיבעי לי' אי בכה"ת גזרו אינו נקוב אטו נקוב או רק במצות התלויות בארץ שהרי הביא ראי' דלגמ' דידן מותר דהא מבואר ב[[בבלי/גיטין/כא/ב|גיטין כ"א ב']] דמותר לכתוב גט על עלה של עציץ שא"נ ואפי' מאן דאסר אינו אלא גזרה שמא יקטום ומסיק דלמעשה טוב להחמיר כהירו' אע"ג דיש ראי' מגמ' דידן להתיר ע"ש ואם נימא דבכה"ת גזרו אינו נקוב אטו נקוב לכאו' לא מסתבר דבשביעית הקילו דכל כה"ג הו"ל לגמ' לומר מיהו זה עצמו הוא ספק בירו' ואע"ג שכ' טוב להחמיר מיהו מידי ספיקא לא נפקא וגם לפמש"כ ב[[ביאור ההלכה/ביכורים/יא#הלכה ו|פי"א מביכורים ה"ו]] בבה"ל דרק לענין סוכה אמר להחמיר אין ראי' משם וצ"ע, ובספק הירו' אם נוהג שביעית בזרוע בבית דכתיב בה ארץ ושדה יל"ע אם אין נוהג בה שביעית בתוך הבית א"כ מה הוצרכו לשמור ספיחין בשביעית הרי אפשר לזרוע בתוך הבית לצורך העומר שהרי בעומר לא כתיב שדה רק ארץ וא"כ יכול להביא העומר מהן ואין בהן קדו"ש (ועי' ירו' [[ירושלמי/שקלים/ד/א|רפ"ד דשקלים]] דבעי אם מותר לזרוע לכתחלה לצורך העומר ומאי בעי והא יכול לזרוע בתוך הבית) וי"ל דבתוך הבית אין יוצא תבואה טובה כמש"כ בחזו"א ובעומר צריך מן התבואה המשובחת כדתנן ב[[בבלי/מנחות/פה/א|מנחות פ"ה א']] ואע"ג דבדיעבד כשר כמש"כ רבנו [[רמב"ם/איסורי מזבח/ו#יב|פ"ו מא"מ הי"ב]] י"ל דמ"מ התירו כדי להביא לכתחלה עוד יל"ע דב[[בבלי/מנחות/ה/ב|מנחות ה' ב']] אמרי' דלר"ע דספיחין דאורייתא אין העומר מתיר כלום בשביעית לימא דמתיר הנזרעים בתוך הבית שאין בהם שביעית ואסורין לפני העומר כנ"ל וי"ל דנזרעין בתוך הבית לא שכיחי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף