עריכת הדף "אלשיך/שמות/כה" (פסקה)

== כג ==

'''ועשית שולחן עצי שטים כו'. ''' הנה ברמז אשר כתבנו בארון וכפרת. נרמז ענין חיי בני. ועתה בשולחן. בא לרמוז מזוני. והוא כי הנה אין ספק כי לא לצורך לחם במשכן היה שם שולחן בלחם הפנים אך הוא כאשר נבאר בתחלת פ' תצוה בס"ד כי למה שהשכינה במשכן. ומשם יצא שפע לכל העולם. ובשולחן יחול שפע מאתו יתב' להשפיע בכל מזון העולם. וע"כ הוצרך היות דבר מה שיחול בו השפע מאתו ית'. להתחב' משם העול' כל מזן ועושר ומלוכה כנודע כי ע"כ ארז"ל כי הרוצה להעשיר יצפין כי שלחן בצפון. ובכל הכנות הראויות לשלחן איש הישראלי למען ית' ויהיה נחת שלחנו מלא דשן אין ספק כי בשולחנו של מקום ית' יהיו רמוזות. כמלמד את האד' יעשה באופן יקדש שולחנו ויהיה כאלו אכלו משולחנו של מקום. וזהו ועשית אתה הישראלי שולחן אשר תאכל בה עצי שטים. כי תעשנו מזבח להאריך ימים. ולא כאוכל לחיי שעה. כ"א כאלו היא ארץ חיים וזהו עצי שטים. שעולה שטי' בגימט' ארץ חיים כאלו יאמר עצי ארץ חיים. כי במאכל שולחנך תעשה השולחן כאלו הוא אילנות ארץ חיים שפריימו חיים נצחיים. ולא מזון חיי שעה. כי תכוי' אל היותו מזבח ואכול לשובע הנפש ולא לשובע הגוף. ולא תבקש לך אכול משמנים כ"א טוב פת לחם חריבה ושלוה בה. כי אמתים הוא י"ב טפחים. שהוא רמז את הפת בלבד שעולה י"ב במ"ק. יהיה ארכו ומשך השולחן ולא תבקש מותרות ואם יקשה בעיניך איך ית' ויושפע שולחנך. ואפי' אין בו במה תחול הברכה הנה ואמה רחבו. כי הנה ירחב שולחנך וית' ע"י ו' ברכו' כמנין ו' טפחי' שבאמה הם ברכת נ"י ובררת המוציא וד' ברכו' שבברכת המזון וזהו ואמה רחבו. וש"ת הלא עבודה צריכה רצון טוב ורוממות לב משא"כ במקום שאין יין כי אז יכנע לב האוכל פת חרבה. לז"א ואמה וחצי שהם ט' טפחים. רמז אל המים שעולים במ"ק ט' יהיה קומתו. ואל תתאוה יין ותירוש יקח לב. כ"א במים על פת תהיה קומתך ורוממותך כי תשמח בחלקך. ובזה תזכה שוצפית אותו זהב ושופע ברכ': או יאמר. עד כה דברתי אם לא תשיג ידך רק לחם ומים שתשמח בחלקך ואם לא יהיה כן כ"א שתעשיר עד גדר שוצפית אותו זהב בהשקות בכלי זהב וכיוצא עשה זאת איפה והזהר. יהיה טהור בל יהיה מעושק וגזל וכיוצא בל תהיה בוצע בירך ואיך יחשב מזבח בגזל. והוא ית' שונא גזל בעולה רק יהיה טהור. ואם כה תעשה ועשית עליו זר זהב בעולם העליון נזר קדושה שתקנה בעושר עה"ז ולא כמאבדי' עולמם בעושרם שישמנו ויבעטו. והנזר העליון ההוא יהי לך סביב מסבבך ומסלק כל משטין מכל סביבותיך. כי תעשה הטוב בממונך והשמר פן ואל יעשה לו העושר כנפים לכן ועשית לו מסגרת שיסגר אצלך ולא יצרת ממך. וזה ע"י טופח סביב שיהיה הקומץ שלך מסבב ומתחלק צדקה וחסד לעניי עמך וזה אפי' לא יהיה מתן בסתר. אך איעצך ואשית זר זהב נזר גדול לפני קונך בטופח הנזכר למסגרתו סביב שיהי' לטופח המחלק צדקה. שיהיה בהסגר מתן בסתר וזהו ועשית זר זהב למסגרתו של טופח לפני קונך וגם יכפה אף. וז"א סביב כי הנזר יסבב סביב לכפות כל מנגד וזולת מה שתחלק גם ועשית ד' טבעות כלי קבול זהבך לקבל בם מי שיקיימו. ויקימו תמיד שולחנ'. הם ד' עמודים המקיימים אותו. והם העני והגר והיתום והאלמנה ושמתם בד' פאות השולחן. וזהו אשר לד' רגליו לעשות לשלחן ד' רגלים המעמידים ומקיימים אותו. ולא תפרנסם לעומת וערך הוצאתך לעצמך רק לעומת המסגרת הוא לעומת ערך אשר תשמו' לקרן קיום שהוא יתר על ההוצא' הרבה כי הלא הטבעות ההם הם לבתים לבדי' הם היחודים עני. וגר. יתום ואלמנה כד"א (ירמי' ג') חרב על הבדים שפירשו ז"ל על היחידי' מגזר' ישב בדד. ואל תחשוב כי הנאתך היא. כי הלא אין העיקר רק לטובתך ועושרך. וזהו לשאת את השולחן לנשאו ולרוממו ולקיימו בזכות התפרנס' ממך ויותר מזה תזהר אם אפשר. כי ועשית את הבדים הדלי' הנז'. שיהיו עצי שטים בעלי עץ חיים שהם בני תורה. ואז וצפית אותם זהב כי הם מוכני' יותר לזכות על ידה ותעניקם ביותר כי הלא ונשא בם את השלחן בעצם כי הנה בד"ת שידברו יהיה נעשה שלחנך שלחנו של מקום. ועי"כ יחשבו כל כלי השלחן קדש כשולחן גבוה וזהו ועשית קערותיו כו' זהב טהור חשובים וקדושים. ופי' ואמר איך יהיה ואמר יהיה ע"י היות בני תורה אוכלי שולחנך. נמצא כי ונתת על השלחן לחם פנים לחמה של תורה שהוא לחם של פנים רבות. הם ע' פנים של לחמה של תורה כי ודאי ישאו ויתנו שם בלחם הע' פנים באופן שהשכינה לא תסתלק מהשלחן כ"א יהיה לפני תמיד שיהיה שלחנו של מקום בעצם. עוד יתכן דרך שני ועשית שלחן. והוא כי הנה כתבנו למעל' בי זר זהב האמור בשלחן הוא רמז לכתר מלכות. אשר הוא מקום השראת שפע טוב העה"ז ועושרו. כמבואר פ' תצוה ובכן אמר ועשית שלחן עצי שטי' אמתים ארכו כו' לו' כי י"ב טפחים יהיה התפשטות שררותו הוא שבטי ישראל ורחבו יהיה אמה הוא ו' טפחים כי לא יתרחק להשתרר כ"א עד ו' דברים. הם האמורים בספ' שמואל (א' ח')מבניהם יקח כו'. אך לא ירום לבבו להתגאות כ"א החצי חשיבות האדם וזהו ואמה וחצי קומתו שהוא חצי קומת איש כנודע והקומה משל אל הגאוה והוא משפט המלך בתפלתו לפני קונו שכורע בברוך שבברכה ראשונה ואינו זוקף עד סוף התפלה וגם שהוא בעצמו ישפיל עצמו אתה ישראל תעשירהו ותכבדהו. וזהו וצפית אותו זהב טהור שהוא העושר. ועל הכבוד אמר ועשית לו זר זהב הוא הכתר רמז אל הכבוד ומעלה ועשית לו מסגרת טופח שתבחרו מאתכם גבורי כח להיות אנשי משמרתו כמוסגר ומוקף בתוככם. וזהו מסגרת טופח. מסגרת ושמיר' מאנשי כח מתייחס אל טפח ואגרוף היד כי בו תעשה המלחמה ולא שיעלה על רוחכם שהוא צריך לשמירתכם ותבזוהו כ"א אדרבה ועשית זר זהב למסגרתו. שתהיו מראים לפניו כי לו הכתר והגדולה עם היותכם מסגרתו סביב. ובזה או' פעם ב' עשיית הזר. אינו מיותר והנה זהו בגופיכם ועוד לו גם בממונכם כי זולת הדורונות שבמולכו שאמרתי וצפית אותו זהב כו' עוד ועשית לו ד' טבעות זהב כי תהיה לו אתה ישראל למחזיק ולמעוז לו מכל עברוי. וגם שאתה תחזיקנו אל תתייהר עליו לאמר כי אתה מסמיכו ומעמידו עליון כי אשר לד' רגליו כי תהיה תמיד משפיל עצמך לפני רגליו. וזהו אשר לד' רגליו ולעומת המסגרת לפי ערך הסגרות וצורך שמירתו תהיינה הטבעו' אשר תעשה המצאות הנאות כי לפי המצאות שמירתו תהיינה הטבעות. שכמו שהטבעות הן המצאה לשאת הבדים את השלחן כן תמציא לו המצאות הנאה במיני מסים ודורונות. להוצאת אנשי המלחמה שהם בדי' ומשענות ליסמך בהן. וזהו בתים לבדים שיהיו הטבעות שאמרתי בתים והכנות לבדים. הם אנשי המלחמה לשאת אותו בהם: