עריכת הדף "אלשיך/דברים/יב" (פסקה)

== כ ==

'''כי ירחיב ה' כו'.''' הנה היתר בשר תאוה נאמר למעלה ולמה חזר לאומרו עוד פעם שנית. ועוד אומר ואמרת אוכלה בשר מה בצע להזכיר אשר יאמר אוכלה בשר יאמר לנו אם יותר לנו לאכול בשר חולין ודיו. ועוד כי אחר אומר כי תאוה נפשך למה חזר ואמר בכל אות נפשך כו' ודאי כי כן הוא. ועוד אומר כי ירחק ממך המקום כו' וזבחת כו' ככל אות נפשך כי הלא זה הדבר האמור בפסוק הקודם מראש ועד סוף. ועוד אומרו מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך שכל זה הוא מיותר והיה די יאמר וזבחת ואכלת. ועוד אומר ואכלת בשעריך מי לא ידע כי בשעריהם יאכלו. ועוד אומר אך כאשר יאכל את הצבי כו' הרי נאמר למעלה. ועוד אומר רק חזק לבלתי אכול כי גם זה נאמר למעלה וכן אומר על הארץ תשפכנו כמים הוא אמור למעלה: 

'''אמנם''' יאמר גדולתו יתברך. כי ראה כי זה דרך האיש ללכת שובב בדרך לבו ע"כ דרכיו ראה ויתר טרם יעשנו באיסור. והוא כי הנה זה דרכו של היצה"ר שקו לקו מעט מעט כלה גרש יגרש את האדם מדרך ה'. והוא כי ראשונה בראות כי הרחיב ה' לו ואך רחוק יהיה בין המקום אשר יבחר ה' למקום אשר שם ביתו יאמר אליו לבו מי יתן והיית קרוב אל המקום אשר בחר ה' אל בית ה' תלך וזבחת שלמים ואכלת שם בשר אך מה תעשה ורב ממך הדרך. אך לעומת זה הלא יתחמץ לבבך לומר הייטב בעיני ה' אוכל בשר ואל פתח אהל מועד לא אביאנו. על כן סעיפי יצרך ישיבוך אל נא תאכל להנאת בשרך ולמלא כריסך כי אם למלא נפשך מתאוה לעשות רצון קונה. והוא כי תאמר הלא צדקה תחשב לנשמה לך כי תאכל מן הבקר ומן הצאן ותעלה במעלות כי תעשה מבהמה חלק אדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הבעלי חיים ההוא. ואתה עתה ברוך ה' כי תאכלנו יגדל זכותך כי תעלנו במעלה כנודע ליודעים חן באופן כי לזאת תקרא תאות נפש ולא תאות גוף כי הוא לשם שמים. והנה אם לא היה זה רק במקום הרחוקים מן המקום אשר בחר ה' החרשתי. אך עוד מעט ויהי' גם במקומות אשר אינך רחוק מן המקום כי אם מרוע לב כי אדרבא המקום קדושתו רחוק ממך וזהו כי ירחק ממך המקום. אך לא אתה ממנו. וגם שם אני מתיר לך עם היות שלא גרם לך זה כי אם רוב טובה שהשפעתי לך. וזה שיעור הכתובים כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך והנה הגמול אשר תשלם לו הוא כי ואמרת אוכלה בשר חולין בביתי ובכלל מאמרך הוא לאמר כי תאוה נפשך לאכול בשר כלומר כי לא להנאת גופך אתה עושה רק כי תאות נפשך שהיא תאות נפשך לעשות זכות לתת שלמות לבעלי חיים להעלותו אל מדרגת אדם בעל נפש קדושה. והנני מזהיר לך ואומר בכל אות נפשך לגמרי תאכל בשר ולא להנאת גופך. אך הנה עוד מעט תמשך שעם שלא תהיה במקום הרחבת הגבול כי אם שלהעדר כשרונך אדרבה ירחק ממך המקום כי המקום הקדוש יהיה רחוק ממך. וזה אמר כי ירחק ממך המקום כי אינך ברחוק מקום כ"א שהמקום הקדוש אשר בחר ה' לשום שמו שם רחוק ממך. ועכ"ז לא תשית לבך לומר אלכה אל המקום אשר בחר ה' ואעשה שלמים לה' כ"א וזבחת מבקרך ומצאנך. כלומר לא תזבח מעט כי אם הרבה שיורה כי למלא כרסך אתה עושה. וגם זה יהיה מרוב טובה שהשפעתי לך וזהו אשר נתן לך ה' אלהיך וגמול אתה משלם לבלתי הביאו אל פתח אוהל מועד. ע"כ מה אעשה לך מוטב שאתיר לך ולא תעשה בזדון וע"כ אני מתיר ואומר לך ואכלת בשעריך כלומר בכל עיר אפילו בירושלים עצמה וכ"ש בסמוך אליה. אך עשה זאת שיהיה בכל אות נפשך שתכוון לשם שמים לאות נפשך ולא לאות גופך. אך הביטה וראה כי אשר חשבת למשפט לתת שלמות לבעל חי טעית בחשבונך כי הן אמת כי טוב לה אשר תאכלנה מאלו היתה מתה מעצמה אך ראה נא אשר חסרת ממנה באכילך אותו חולין ואל פתח אוהל מעד לא הבאתה כי הנה אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל הבלתי ראויים להקריב כן תאכלנו הטמא והטהור כו'. משא"כ אם היית מקריבה ע"ג המזבח שהיתה קונה שלמות רב ועצום מאוד כי היתה עולה במעלה והנאכל ממנה לאנשים היה בטהרה ולא כאשר עתה הטמא והטהור יחדיו יאכלנו. ושמא תאמר מה לה עוד שלמות מאשר אוכל אותה ואעלנה למדרגת אדם לא כן הוא כי הלא אינך אוכל רק הבשר אך והדם הוא הנפש אדרבה אני מצוה לך רק חזק לבלתי אכול הדם שתתחזק להית זריז שלא לאכול עד תצא נפשה וכיוצא למה שהדם הוא הנפש. משא"כ אם היתה קריבה על מזבח ה' שגם הנפש הוא הדם היתה עולה במעלה גדולה שהוא עיקר הקרבן. אך אתה אינך נותן שלמות רק לבשר אך הדם אצ"ל שלא תאכלנו כ"א גם על הארץ תשפכנו כמים. וא"כ איפה ראה עד כמה אתה מחסיר משלימותה בערך אם היית מקריבה שלמים. ועם כל זה התרתי לך כי דרכיך ראיתי כמדובר: