עריכת הדף "אלשיך/בראשית/מו" (פסקה)

== לא ==

'''ויאמר יוסף כו'. ''' הנה כתבנו למעלה כי כל חפץ יוסף היה בל יהיה אביו ואחיו תחת צל שרו של מצרים רק בארץ גושן אשר היתה לשרה כמפורש למעלה שקנה המקום שפע קדושה מצדה. ע"כ אמר אגידה לפרעה והוא כי אמר אם אמרתי ישבו נא אחי בארץ גשן אולי יחשוב שהוא לבל יורגש בבית פרעה מה שאתן להם. ע"כ אמר הנה אגיד לו אחי ובית אבי באו אלי סתם כלומר אצלי במצרים והאנשים רועי צאן כלומר ואיך יהיו פה כי תועבת מצרים הוא ואין לומר כי ישנו אומנותם שאי אפשר כי הלא אנשי מקנה היו ולא יוכלו עזוב אומנותם והראיה כי הנה צאנם ובקרם כו' הביאו משם וכל זה למען יאמר פרעה שירחיקו מפה ואז יקל הדבר שתהיו בארץ גושן והוא כי אעשה ידבר אליכם והוא כי היה בלבו להציג מקצת לפני פרעה שימשך לשאול מה מעשיכם. ואז ע"י תשובתכם שתאמרו אנשי מקנה כו' ימשך הענין ואתם לא תאמרו רועי צאן כמאמרי בל יראה שעצה היה בינינו רק בסגנון אחר לומר אנשי מקנה סתם שיהיו הצאן בכלל ולא מפורש: 

'''והנה ''' בבא יוסף לפני כרעה. אמר איך אומר באו אלי שיורה כי אני אדון הכל ועוד איך אומר באו ושהם רועי צאן אולי יבין כי תואנה אני מבקש להרחיקם מעלי מהטעם הנזכר בל יורגש בית פרעה מה שנוטלים ממנו. ג' פן יחוש המלך שקנו שביתה בלי רצונו ע"כ התחכם יותר ועל הא' לא אמר באו אלי רק באו סתם. ועל הב' אמר כמספר כמאורע ואומר בצאנם כו' באו. ועל הג' אמר והנם בארץ גשן כלו' לא לדור רק הנם מוכנים שם לרשיונך. והם שלא להזכיר היות רועי צאן עד יעשה מאליו כי ישאל להם פרעה מה מעשיכם והם יאומרו כמגידים האמת לתומם וע"כ ויציגם כו' ויאמר פרעה מה מעשיכם ויאמרו רועי צאן ואנן לשנות מלאכתנו כי היא מוסכמת בנו גם אנחנו גם אבותינו ולא הזכירו מיד שיחפצו בארץ גושן פן תראה עצה ביניהם אך הורו כאלו גמרו את מאמרם ואח"כ ויאמרו אל פרעה אמירה בפני עצמה. וזהו ויאמרו פעם שנית לגור בארץ באנו שעל גרות מיעט אין לשנות המלאכה. ועתה כלו' כיון שאינו להשתקע רק לגור עתה ישבו נא עבדיך כלו' כי עד כה לא לכוונת ישיבה היינו שם. ועתה ברשיונך ישבו בארץ גושן מקום מרעה. ובראות פרעה את אשר נשמר יוסף מלומר באו אלי כ"א באו סתם. וגם כשואלים רשיון לשבת בארץ גשן אמר על ראשונה לא כן הוא כ"א לאמר אביך ואחיך באו אליך כלו' מה שראוי לאמר הוא כי אביך ואחיך באו אליך כי אתה אדון כל הארץ ובידך הכל כי ארץ מצרים לפניך הוא. ובזה יתיישבו ב' קושיות. {{ממ|א}} מה בא להודיע אביך ואחיך באו אליך אלא אדרבה יוסף הוא המגיד לפרעה. ועוד או' לאמר כי איננו לאמר לזולת. ועל הב' אמר אחר שבענותך הייתי כשואל רשיון על ארץ גשן מדעתי היה כי מבלעדי אתה במיטב הארץ הושב וכו'. ואחר כי רצונם בארץ גשן ישבו בארץ גושן כו': 

'''בשם''' אדמ"ו הגאון הגדול והמפורסם אב"ד ור"ם דק"ק אמשטרדם כבוד מהור"ר שאוך נר"ו: וז"ל 

'''מה ''' נמרצו אמרו יושר של כבוד הרב ז"ל דפח"ח ושפתים ישק. ואוסיף נופך משלי בעזה"י ליישב המקראות דברים ככתבם דבר דבור על אופניו והוא בשום לב על אומרו בתחלה בצווי במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן וגו' נשמע מזה דארץ גשן המובחר שבארץ מצרם ואח"כ במעשה אמר ויושב יוסף וגו' ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס הרי ארץ רעמסס המובחר ונמצא המקראות סותרים זא"ז בשגם רש"י ז"ל רצה לתקן את זאת עיין ברא"ם מה שקשה על פירושו ז"ל. אמנם יובן ע"פ מאמר רז"ל מס' סוטה דף ל"ד ע"ב דחברון שהוא טרשין שבא"י היה מרעה טוב לבהמות דעבדא רעיא ושמן קנינא ע"ש. שמעינן מהא דמקום שהוא מרעה לבהמות אינו משובח כשאר מקומות. א"כ איפוא יפלא הדבר מאד על פרעה באומרו במיטב הארץ הושב וגו' ישבו בארץ גשן הרי ארץ גשן היה מקום מרעה לבהמות ואין אמר עלי' במיטב הארץ אכן באותו זמן אשר אין חריש וקציר שמה. ארץ גשן אף היא תחשב למיטב הארץ לפי שנמצא בה מרעה שמן ודשן לבהמות עכ"פ ועל כל הארץ היה חרב הנה כי כן יצדקו דברי פרעה באמר ליוסף במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן כי היא הנקרא' לכל מילי מיטב לפי הזמן ואולם לאחר שבאו יעקב ובניו פסקה הרעב בשם והתחילו השנים ליעשות כסדרן בחריש ובקציר אז היתה ארץ גשן מן הפסולת שבמצרים כבתחלה. והנה יוסף נצטוה מאת פרעה להושיבם במיטב הארץ לכן נתן להם אחזה במיטב הארץ בארץ רעמסס כי הוא היתה המיטב בעת ההיא לזרעים ומ"מ עיקר ישיבתם היתה בארץ גשן למרעה הצאן. ויתכן בזה לשון הפסוק באומרו במיטב הארץ הושב וגו' ישבו בארץ גשן הוא כפול ל' הכי היל"ל במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך בארץ גשן אמנם ארץ רעמסס ודאי היתה היטב הארץ לזרעים וארץ גשן הגרוע. ולכן אמר ודאי ראוי להשיב' במיטב הארץ כעת ישבו בארץ גשן הכל לפי הזמן. ולזה ג"כ אמר ויושב יוסף וגו' ויתן להם אחזה וגו' לא אמר ויושב יוסף וגו' במיטב הארץ בארץ רעמסס ויתן להם אחזה שמה אלא ודאי עיקר מושבם היה בארץ גשן הטובה למרעה הצאן. אבל אחוזתם היתה בארץ רעמסס טוב הארץ לזרע השדה ולאכלם כנ"ל בס"ד נכון הכל יפה ויפה. עכ"ל:


{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:אלשיך: בראשית]]