עריכת הדף "אלשיך/בראשית/כז" (פסקה)

== לב ==

'''ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני כו'. ''' והיות מלת אבי בטעם תבי"ר שאמר כמתמיה על אומרו מי אתה כלומר האם עתה תתנכר אלי יותר מאז הולדי. ע"כ האריך במלת אבי בתבי"ר והנמכת קול כמתמי' ומצטער ואו' האם אני צריך להודיעך מי אני ואם הוא לדעת אם אני בכור שתסתפק אם מכרתי הבכור' ותשאל אם אני בכור כלומר שהברכה תלויה בזה אודיעתך שבכור אני והיתל לבל הפסיד הברכות אז ויחרד כו' והנה ארז"ל {{ממ|שם פ' ס"ה}} שנכנס גיהנם עמו ועל זה היתה החרדה לומר מי איפה מי נאפה בגיהנם ואמרו לו הוא הצד ציד כו'. וע"פ דרכנו נשית לב אל ב' החרדות האלו הנזכרות ובב' נאמר גדולה עד מאד ולא בראשונה. אמנם הנה כתבנו כי יצחק ידע את כל אשר נעשה כי חלק עשו היה העולם הזה וחלק יעקב הוא העולם הבא וע"כ היה חפץ להגביר את כל אחד ולהחזיקו בראוי לו לעשו טובות העה"ז וליעקב העה"ב כמדובר למעלה. ומה גם למה שכתבנו כי כל הד' מלכיות העתידות למשול בעולם ולשעבדנו יתקיימו המלכות בעשו ולכן היה דעתו לאמר לו יעבדוך עמים וישתחו לך לאומים הם מלכיות כולם לא ירים ראש מלכות זולתו לשעבד את ישראל וזהו הוה גביר לאחיך כו' ועתה בראותו שלא נעשתה מחשבתו חרד שתי חרדות אחד על עשו שהפסיד חלקו. והשנית על יעקב שהפסיד גם הוא חלקו שבעולם הבא כי המירה בטובות הבלי העולם הזה כי אמר הלא לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות שעל כן אברהם בירר לישראל את המלכיות כדי שנזכה ונחיה לחיי העולם הבא על כן ראה כי אבדת יעקב גדלה מאד מאבדת עשו ועל כן ויחרד יצחק על דבר עשו שאבד ברכתו בעה"ז. ועוד ב' חרדה גדולה עד מאד ומה היא זאת השני' פירש במרירות ואמר לבו מי איפה כלו' מי נוטל איפה בעה"ז כלו' האם הומר ליעקב טוב העה"ב במה שהוא איפה בעה"ז כי עתה לא יזכה לשלחן גבוה לעה"ב ויאבד ברכות רוחניות העתידות להתברך בהן אך חזר ואמר הוא הצד ציד כו' גם ברוך יהיה לומר הנה נראה כי לא יפסיד יעקב כי הלא מה' יצא הדבר שיתברך כי אהב את יעקב וא"כ לא להפסידו האחרות כיון והוא כי הנה הוא הצד ציד כלומר הוא הבלתי מלומד ומתאחר לצוד היה הצד ציד. וגם ויבא לי וגם אוכל מכל כי לכל זה היה צריך שהות הרבה. ואף עפ"כ כל זה נעשה בטרם תבא הנה זה יורה כי מה' הוא כי הלא אתה המלומד לצוד ולעשות מטעמים והוא הוא צד תחלה. וגם ויבא לי. וגם ואוכל מכל הכל ואתה לא באת. הנה זה יורה שלא זכית ולא אסתייעא לך מילתא לכן אגזור אומר כי גם שאוברכהו לא יפסיד האחרות כי גם ברוך יהיה הברכות הרוחניות גם הם שיבורך הברכות הרוחניות. וזהו יהיה כלו' לעתיד ולהיות כי אין דרכה של תורה לפרש טובות העולם הבא רק ברמז לא פירש רק גם ברוך יהי' והן זאת הברכה אשר היה עתיד יצחק לברך את יעקב כמאמרם ז"ל {{ממ|שם פ' ס"ה}} על והבאתי עלי קללה ולא ברכה כמפורש למעלה: 

'''ואפשר ''' רמז לו במלת יהיה מה שכתבנו אצל כה יהיה זרעך. שחוזר אל הככבים שאמר לו וספור הככבים ואמר לו אחר כך כה יהיה זרעך כהם. והוא כי החמה והלבנה יש להם בושה לעתיד לבא. וחפרה הלבנה ובושה החמה. אך הככבים לא יבושו לעולם. כאומרם ז"ל באלה הדברים רבה {{ממ|פ"א}} על ומצדיקי הרבים כככבים לעולם ועד. וזה הוא העה"ב שלא יבושו כי אם שם יתענגו עד עת קץ וזה אפשר רמז לו פה באומרו יהיה. שגם זרעו יזכו לברכה שהוא מספר צדיקים שבכל דור מזרע יעקב כמו שאז"ל {{ממ|נדרים דף ל"ב}} אין לך דור שאין בו שלשים צדיקים כמנין יהי"ה זרעך שיהיו זוכים לעה"ב. ועל דבר איך יזכו ישראל לב' שולחנות כאשר חרד יצחק. יהיה שיתקיים בהיות ישראל צדיקים כאשר כתבנו שהיה דעת רבקה. או מה שאז"ל שנשארו לימות משיחנו. וכשמוע עשו את דברי אביו ויצעק כו' עד מאד. אפשר הבין ענין אביו כלו מתוך דבריו. ואשר כפל ברכת יעקב כי החרדה הקטנה היה על דבר עשו. והגדולה עד מאד על דבר יעקב. לכן אמר אוי לי כי על הנוגע אלי לא חרדת מאד כאשר על יעקב. כי לכן לא תקנת קלקלתי כאשר תקנת קלקלתו. לכן צעק צעקה גדולה ומרה מגעת עד מאד שחרד יצחק מאד. לאמר על מה זה לא נצטערת עד מאד על דברי שימשך מזה שתברכני כאשר ברכת אותו וזהו ברכני גם אני אבי. כי גם אתה אביו כיון בל תאמר איך אסי' ברכתו ממנו ואתננה לך כי לא אשאל ממך רק שתברכני גם אני ונהיה שנינו מבורכים אחר כי מה' באה הברכה הזאת לך והשיב לו אביו מה אעשה לך כי הלא בא אחיך במרמה ויקח ברכתך. כלו' המיוחדת לך שהוא מטובת העה"ז ולכן טובות העה"ב אשר לא יאותו לך לא יצדקו אליך. ושמא תאמר הלא מתנה בטעות חוזרות. על כן דקדק בלשונו שלא אמר בא אחיך ויקח במרמה ברכתך. רק בא אחיך במרמה. כלו' לא היתה מרמה רק בביאה אך לא קבלת הברכה רק ויקח ברכתך קיחה עצמית. והוא כי הלא נכנס עמו ריח שדה גן עדן כי בא ה' עמו. ומאתו כלוקח משלו לקחה. גם אפשר יחזור במרמה אל אומרו אחיך. לו' אשר הוא בחינת המרמה אחיך. כי בזה הוא אחיך ויקח כו' אז אמר הכי קרא שמו כו' לו' הוא הרמאי בעצם בשם ובפועל כי הכי קרא שמו יעקב ויעקבני. או יאמר ומה גם לספר הזוהר פרשת וישב. כי לא יצחק קראו יעקב רק הוא יתברך. וזהו שלא נאמר פה הכי קראת כי אם קרא יאמר הנה קרא הקב"ה שמו יעקב. ועתה הבנתי לדברים כי לא היה על היות ידו אוחזת בעקב עשו. שאם כן יקראנו עקב כד"א עקב את אחיו. אך יעקב הוא שהיה עתיד לעקבני. כי ידע ה' את אשר יעשה. ושמא תאמר אם כן שמה' הוא ומה לך עוד תלונה. לז"א ויעקבני זה פעמים. כלומר הלא די בפעם אחת שרמזו בשם. אך היות זה פעמים על כן נוחם יסתר. ושמא תאמר הלא מלת יעקב הלוניות. ותכלול גם פעמים רבות. לז"א את בכורתי לקח כו' לומר הנה את בכורתי אשר יש בה ענין העולם הבא לקח והחרשתי. אך הנה עתה לקח ברכתי המיוחדת לי הוא של העה"ז. על כן כשל כח הסבל: או יאמר במה שכתבנו למעלה על וידו אוחזת בעקב עשו. שהוא על כי ידינו תמשול בעקב ממשלת עשו לעתיד לבא. לז"א את בכורתי שהוא להקריב קרבנות לזכות לעה"ב שאחר העקב. הנה לקח והחרשתי. אך הנה עתה שהוא על מה שהוא עתה טרם העקב. לקח ברכתי. או יאמר בשום שכל מלת זה. ולא אמר ויעקבני פעמים. אך הוא לומר במה שעקבני אתה בזה הוא פעמים. כי הלא העולמות שנים הם. והנה את בכורתי לקח הוא לטובת העה"ב והחרשתי. כי הלא אירש העה"ז אך עתה הפסידני גם העה"ז. נמצא כאלו עתה הפסידני הכל. וזהו זה פעמים כי פועל זה הוא פעמים כי עתה נמצא הפסידני שני העולמות כאחד. או שעור הענין מה שעשה לי בבכורה לא חשבתי לעקבה רק למקח וממכר. אך ויעקבני זה פעמים לומר בזה איגלאי מילתא למפרע שהיה עקבה זה וזה כי הלא את בכרתי לקח שהיה מעין העה"ב. ואני באומרי כי אין לי חלק שם החרשתי אך הנה עתה לקח ברכתי של העה"ז נמצאתי עתה קרח מכאן ומכאן כאלו עתה אשכל גם שניהם יום אחד. 

'''או ''' ימשך אל סוף הכתוב. לומר לא אפלא מעקבת יעקב כי שמא גרים. כי הכי קרא שמו יעקב וע"כ ויעקבני. האמנם כי אתפעל על היות זה פעמים אך ממך אפלא יותר. שמורה כמעט שידך עמו. כי הלא אצלת לי ברכה. כי היתכן לא נסתפקת בקולו או לא היית נדון בקרבך ועל הספק היה לך להאציל ברכה. אולי היה מרמה ותתננה לי. עכשיו נמצא ידך כמעט בעקבה. ולבל יראה בעצם שקורא אל אביו רמאי ע"י היקש זה. לכן הפסיק מעט לומר הלא אצלת. וזהו ויאמר האמור בנתים עם שכוונתו אל ההיקש כאמור. ויען יצחק ויאמר ראה נא שלא אצלתי. כי הן גביר שמתיו לך וא"כ מה שקנה עבד קנה רבו. ומה אתן לך שלא יהיה שלו ואמר סמכתיו. וגם אומרו ולך איפה שהל"ל ולך מה אעשה יאמר צר לי עליך עשו בעל טוב העה"ז. כי הן גביר שמתיו לך כו' ודגן ותירוש כו' וכל זה לא שעיקר האושר שלו הוא זה. כי הלא בעה"ב הוא חלקו. רק הוא שסמכתיו בעה"ז שלא היה בו דבר על מה שיסמוך נמצא שיש לו בעה"ב ובעה"ז ולך איפה. כלומר ולך שאין לך רק איפה בעה"ז. מה אעשה בני שבחלקך תשאר ריקן: 

'''או ''' אפשר יאמר מה שאצלתי מספק. הוא כי הן גביר בלבד שמתיו לך ולא שתהיה לו עבד בעצם. כאשר ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים. אמנם עדיין צר לי עליך כי דגן ותירוש סמכתיו במקום שאינו חלקו רק סמך מה ולך איפה שכל חלקך הוא איפה מה אעשה בני. גם באומרו לך נתוספה ה"א ונאמר לכה. אפשר ירמוז לו גם זה לומר ולך בעולם הנברא בה"א. שהוא איפה מה אעשה בני. ויאמר עשו כו' אומרו הוא יראה ייתור. ודי יאמר הברכה אחת לך כו'. אך יאמר הברכה אחת. ושתהיה היא לומר אותה שברכת את יעקב ושלא יהיה לך זולתה. זה אי אפשר לכן ברכני גם אני אבי ברכה זולתה: