עריכת הדף "אלשיך/בראשית/ח" (פסקה)

== כא ==

'''וירח ה' כו'. ''' ראוי לשית לב לפי הפשט. מה היא אמירה אל לבו. וגם אל כפל ענין במלות שונות. וידוע מ"ש ז"ל {{ממ|שבועות דף ל"ו}} שהוא לאו לאו שבועה. ועדין צריך טעם אל השינוי הלשון. והנה לזה נשית לב גם אל ענין אומר למעלה. וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו. ויתכן כי המשילה תורה הדבר אל מלך חסד. שבהשתנות לבו ומחשבתו מעשות חסד על חטאות המקבלים. כי למה שלבו חפץ חסד. קשה עליו מה שנשתנה לבו מלהטיב כן הוא יתברך כל חפצו להטיב. וכאשר רבתה רעת האדם וינחם כי עשה את האדם. כי נשתנית מחשבתו מלהטיב מעשיהם. נתעצב בשביל לבו. שהוא כנוי על מחשבתו שנשתנית לבלתי הטיב. ועתה כאשר קבל ריח ניחוח. ונתפייס בזכות הקרבן. ותהיה עתה מחשבתו לבלתי הביא עוד מבול. אז ויאמר לשון חבה אל לבו. כי אמר בל' חבה בשביל לבו. הוא מחשבתו שנשתנה ששמח. וגמר אומר על בא אל הפועל. מה שהוא חפצו תמיד. שהוא להטיב. לא אוסיף כו'. והיא השבועה כנודע. ופשט הענין כמשז"ל {{ממ|ב"ר פ' ל"א}} על פסוק והנני משחיתם את הארץ. משל למלך שכעס על בנו והרג את אומנתו עמו. ויהיה הענין על שמרוב געגועין ושופע טובה שעשתה לו בעט בו. כן על רוב טובות והנאות שהיתה הארץ מוציאה להם. בעטו. וכמשז"ל שא' לארבעים שנה היו זורעים. וע"ד זה דברים רבים. על כן נתקללה האדמה עמם אמר עתה לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם. כי הלא יצר לב האדם רע מנעוריו. כמשז"ל משננער מבטן אמו. שהוא מטרם יהנה מהאדמה וא"כ למה תחולל גם היא בעבורו והיא לא חטאת. וגם בשביל הב"ח כי גם הם לא חטאו. וזהו לא אוסיף להכות את כל חי. גם שלא תקולל האדמה. ואמר כאשר עשיתי. יכוין משז"ל על פרעה שנתחכם להשליך היאורה. על כי נשבע ה' לבלתי הביא מבול לעולם. ואמר הקב"ה אני לא אביא. אך הם יבואו אל המבול. וזה יאמר לא אוסיף להכות כאשר עשיתי אני. רק שהם יעשו כי יבואו אל המים. ועדין נלמד לאו לאו שבועה. עם שכל א' ענין בפני עצמו. על אומרו סגנון א'. ב' פעמים לא אוסיף לא אוסיף. ולא אמר ולא אכה את כל חי כו'. ואחר שחס על קלקול עולם השפל. חס גם על עולם הגלגלים. שארז"ל {{ממ|שם פ' ל"ג}} שכל י"ב חדשי המבול לא שימשו המזלות. ועל כן יאמר עתה עוד כו' זרע וקציר כו'. הם ששה חלוקי ימות השנה שניין דא מן דא ע"פ סיבוב הגלגלים לפי צורך התבואות וכן יום ולילה ע"י גלגל היומי שלמעלה. על כל גלגלי הכוכבים ומזלות. לא ישבותו. כאשר שבתו בשנת המבול. כנודע מאמרם ז"ל: 

'''כי יצר לב כו'. ''' ארז"ל {{ממ|סוכה דף נ"ב}} שבעה שמות נקראים ליצה"ר. הקב"ה קראו רע שנאמר כי יצר לב כו'. משה קראו ערל שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם. דוד קראו טמא שנאמר לב טהור ברא לי מכלל דאיכא טמא. שלמה קראו שונא אם רעב שונאיך כו'. ישעיהו קראו מכשול הרומו מכשול. יחזקאל קראו אבן והסירותי את לב האבן. יואל קראו צפוני ואת הצפוני ארחיק מעליכם ע"כ. ענינו שהיצה"ר מרמה לאט לאט. עד מולכו עליו. והוא כי טרם ידע הנער בחור בטוב ומאוס ברע. כי לא יבחין בין טוב לרע. בין חטא לדבר אחר. מתחכם ללמדו לעשות רע בכל אשר יפנה ירשיע ויזיק. ואין זה רק שמכון אותו לכשיגדיל להחטיאו ברמות. וזהו רע מנעוריו כשגדל עוד מעט. ועדין לא טעם טעם חטא. מתחיל רוח היצה"ר לפעמו. בתת לבו על המותרות במשתאות. ואכול ושתו מעדנים. למען המשיכו לכמה מיני עבירות. ע"י כן. כמאמרם ז"ל {{ממ|סנהדרין דף ק"ו}} כ"מ שאתה מוצא ישיבה לאכול עושה רושם. וישבו לאכול וימכרו את יוסף כו'. וכענין ויהי כי הקיפו כו' וע"ז קראו ערל. כי הערלה היא מותר. וקראו משה כך. על כי כל תלונות דורו היו על מותרות. כענין שאלות בשר. ואבטיחים. ודגים. ושומים ובצלים. והיתר עריות. בוכים על עסקי משפחות כו'. ע"כ אמר ומלתם את ערלת לבבכם כו'. ואחר הכנת המותרות. טמא יטמאנו בכל טומאות. זמה. וגזלות וכיוצא. כי הרבה יין עושה. וע"כ דוד קראו טמא. והנה עד כה היה כאורח בא. כמחלה פניו ישמע בקולו כהלך בבית העשיר. אח"כ נעשה בעל הבית משתרר עליו בע"כ. מראה פנים נגדו. וכשונא כי ידע כי לא יבוש כי ישתרר עליו. כענין שכתבנו על רשעים. שנדמה להם כחוט השערה. ומעיז פניו נגדו. ומצליח כי נעשה בעל הבית. ע"כ שלמה אשר כל חכמתו לא שוה לו. כי הרי נעשה כבעל הבית על ידי הרבות סוסים. והרבות נשים. וגם נכריות אלו על אלו. שנשיו הטו את לבבו קראו שונא. כמחטיאו בע"כ ואינו יכול לו. ואחר שהוא בעל הבית יבזה בעיניו להחטיא אותו בלבד. כ"א גם ישתדל עד שהאיש ההוא יחטיא את הזולת. וזהו קרא מכשול להפיל את הזולת. ע"כ ישעיה קראו מכשול. שבימיו היו מחטיאי אדם בדבר. וטרם הגיעו לכל זה. עדין היה אפשר לו ישמע לקול מוריו לשוב מרשעו אך אחר שהגיע לגדר הנזכר. עד יוסיף כי יקשה את לבו ויעשנו כאבן קשה מלשמוע לקול מוריו. ולמלמדו ולמוכיח בשער. ע"כ יחזקאל קראו אבן. העל כי בימיו הקשו עורף לבלתי שמוע אמרי מוסרו. ואח"כ עוד יוסיף לחטא קשה מזה. והוא שעושה מעשי זמרי. ומבקש שכר כפנחס. עושה עצמו כמקבל מוסר ועושה טוב. ובקרבו צפון רשעו. על כן יואל קראו צפוני. כמאמרם ז"ל למה נקרא צפוני שהוא צפון בלב:


{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:אלשיך: בראשית]]