עריכת הדף "אלשיך/במדבר/כ" (פסקה)

== טו ==

'''ויאמר אליו אדום כו'.''' אמר בדברך רמזת כי ברכת הקול קיימת לך נגד המצרים כאו' ונצעק כו' וישמע קולנו כלו' שלא תירא מברכת חרבי שקיימת לי אינה טענה כי הלא אתה בעוברך בי פוטר מים ועל כן לא ישמע קולך וחרבי תאכל בשר. וז"ש לא תעבור בי כי תהיה ראשית מדון פן בחרב אצא לקראתך ולא יסכון קולך לבטל חרבי. והנה באומרו מלת בי הבינו ישראל שהקפידה לא היתה רק בעברו בו ביישוב העם או יישוב שדות וכרמים ע"כ אמרו במסלה נעלה כו' שהוא רחוק מכל מיני יישוב ואין מקום ליהנות רק ממים ומזה אין חשש כי הולך עמנו באר. ואם מימיך נשתה כו' והוא פן תאמר הנה מתלאה האם אשב בבקעה ובהר לקחת מכל איש ואיש שישתה דמי שתייתו לז"א אם נשתה ל' רבים לא תשאל מרבים רק מאחד וזה ונתתי לשון יחיד. וש"ת במה יודע כמה שתו וגם מי ישער שוויים לז"א ונתתי מכרם כלומר מכר כל הבארות לגמרי עם שישא בהם מים וגם לא אמרתי קנייתם רק מכרם שהוא מה שתמכרם אתה ולא שיעור מה שיקנה הקונה וזהו מכרם ולא אתן בעין רעה כפרוע חוב כ"א כנותן שבעין יפה הוא נותן וז"א ונתתי ולא אמר ואשלם. ושמא תאמר אולי לא נתפשר במכר כ"א אתבע סך אחד תמעט מהסך שאשאל ולא אתרצה ויהיה ראשית מדון לז"א רק אין דבר כלומר שאומר אני רק כדי למעט מאשר תשאל אין דבר של רק לומר על מה שתשאל רק לא אתן כ"א פחות כ"א כל תשאל אתן. 

'''או''' יאמר לא הנחתי לך מקום למעט ולומר רק על מאמרי. כי כל עיכוב היזק סולקתי באופן שאין דבר שתוכל לומר בו רק כי במסילה אין יישוב עוד או תבואה וכרם ודומה לנו למעט כלל. וש"ת הלא דרך החיילות העוברים ממקום למקום שמתפרדי' קצתם לחטוף ולחבל כל הבא בידם לז"א ברגלי שהוא בכל הנלוי' אלינו אעבורה באחדות אחד וזהו שלא אמר נעבור לשון רבים ככל שאר הפסוק. 

'''או''' יאמר הנה אמרתי בספק ואם מימיך נשתה ונתתי מכרם אם יקרה שנשת' רק לפי האמת אין דבר מזה כ"א ברגלי עבורה כי לא נהנה כ"א דריסת הרגל שברגלי אעבורה. וגם אפשר מועט כי לא יחנו בארצו רק ועברו תמיד עד צאת מתחומו. והשיב ואמר הנה על אמרי לא תעבור בי מצאת מקום לומר בי שהוא ביישוב לא תעבור כ"א במסלה ע"כ הנני אומר לא תעבור סתם לכלול גם במסלה ולא בלבד משטימה כבתחלה כ"א ומיד ויצא כו'. ומה שלא שלחו יד ישראל באדום עם היות כי הבא להורגך השכם והורגו הוא כי כל מערכת מלחמתו לא היתה רק לעכב בישראל לעבור בגבולו ולא להצר לישראל על הירוש' וכיוצא בזה על כן ויט ישראל מעליו ולא ערכו אתם מלחמה וזהו ויצא כו' וימאן כו' כי כל מה שויצא כו' לא היה רק למאן כאמור ובזה לא יקשה אומר וימאן אחר אומרו ויצא כו':