עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/רלה" (פסקה)

==ו==

[ו] '''[לבוש] כל אותם הדברים וכו'.'''  תמיא לי דבאמת שכן כתב הבית יוסף בשם הרשב"א, אבל בשולחן ערוך השמיטו ולא הזכיר אלא דין דאכילה. ונראה לי לכאורה דמדמה לה לקריאת שמע של שחרית לעיל סימן פ"ט סעיף ז' דלא אסרו והוא מרמב"ם וקצת ראיה ממה שמצאתי ברבינו ירוחם נתיב ט"ו חת"ן זה לשונו, יש מגדולים כתבו דהוא הדין שאסור להתחיל בכל אלו סמוך לקריאת שמע ותפילה של שחרית ולקריאת שמע ותפילה של ערבית ואם התחילו אין מפסיקין עד כאן לשונו, משמע דדמי שחרית לערבית. גם תימא על בית יוסף לעיל שלא כתב שיש חולק ארמב"ם גם הכא נתחדש פלוגתא דלרשב"א משמע דאם התחילו מפסיקין בקריאת שמע של ערבית, וכן פירש פסקי תוס', ולרבינו יונה אין מפסיקין, ומשלטי גיבורים בשם ריא"ז פרק קמא דשבת משמע לי כרשב"א אפילו בקריאת שמע של שחרית אלא שצריכין על כרחך להגיה בדבריו עיין שם, ומדברי הלבוש נראה כרבינו יונה שלא כתב דמפסיק אלא בסעודה. ובמהרי"ו הלכות פסח כתב אסור במלאכה ובלימוד קודם שיתפלל מעריב, עד כאן, משמע קצת דאין איסור במלאכה אלא משהגיע זמנה דומיא דלימוד דמותר בסמוך לה כמו שכתבו רבינו יונה ומגן אברהם סימן רל"ב, ואפשר להקל בשאר דברים בסמוך דהא גם בסעודה יש מי שמקיל כמו שיתבאר. כתב הט"ז ומגן אברהם דוקא אכילה אבל טעימה מותר. עוד כתבו דהקורין ומתפללין מבעוד יום אלא שחוזרין וקורין בצאת הכוכבים מותרים לאכול קודם. ומכל מקום טוב ליזהר ועיין לקמן סימן רס"ז. ובמוצאי שבת כתב מגן אברהם שאסור להתחיל לאכול חצי שעה קודם צאת הכוכבים דהא אין קורין מבעוד יום, ואין לסמוך על קריאת השמש לבית הכנסת דהא מקצת אין הולכין לבית הכנסת במוצאי שבת עד כאן, ואפשר להקל דהכל זוכרין בהבדלה: