עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/קפז" (פסקה)

==ו==

[ו] '''[לבוש] כתב הכלבו וכו'.'''  זה לשון בית יוסף כתב הכלבו בשם הראב"ד דנשים ועבדים לא אמרי להו דנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו, עד כאן. וכתב בבדק הבית לבית יוסף זה לשונו תמיהני דעבדים איתנהו במצוות שהאשה חייבת, וגם על הנשים יש לדון משאינו נקרא אדם כשאין לו אשה הוה ליה זכר ונקבה גוף אחד ושפיר מצי למימר על בריתך שחתמת בבשרינו עד כאן לשונו, וכתב נחלת צבי שכן עיקר. ואני תמה שקושיא שניה אין לו שחר דמכל מקום גופין מחולקין הן גם זכות כניסת לארץ משום ברית מילה לא שייך בנשים, ועוד יש לדחותה מהרבה טעמים. ותמיא ראשונה נמי ליתא דמשמע דעת הראב"ד דגם נשים אינן בכלל תורה וכתב עבדים והוא הדין לנשים דכל שהאשה מצוה עבד מצוה וכן הבין לבוש, וכן הוא להדיא בש"ס ברכות דף מ"ט ע"א דקאמר רב לא אמר ברית ותורה יצא ברית לפי שאינו בנשים תורה לפי שאינו לא בנשים ולא בעבדים, הרי מבואר דגם נשים לא יאמרו תורה, וכן ברית אף דלא קיימא לן כרב אלא דלא יצא היינו באנשים דשייכי בהו ברית ותורה, אבל בנשים דלא שייך נראה דלא יאמרנו, וכן מבואר בתוס' ברכות דף כ' ד"ה נשים והגהות אשירי פרק מי שמתו וחידושי רשב"א לשם שכתבו דנשים לא מצו למימר על בריתך שחתמת ועל תורתיך שלמדתנו ועיין בלחם חמודות דף ס"א דיש תימא עליו מדברי תוס' ופוסקים אלו עיין שם. גם על הלבוש קשה מכל זה במה שמסיק דכיון דבנות קיום תורה ומצוות הן יאמרו על תורתיך, ועוד הא עיקר התקנה על לימוד התורה, גם לא נכנסו לארץ אלא בשביל זכות תורה ומצוות דאנשים, ובזה מתורצים נמי קושיית מגן אברהם. גם נראה לי דלשון הכלבו לא אמרו להו משמע קצת דגם עבדים לא יאמרו ברית, וכן משמע לשון רמ"א שכתב נשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה, וטעמא נראה לי דכיון דבזכות שניהם נכנסו לארץ ישראל אם כן חדא לא שייך לא יאמר גם השני, ואפשר דהיינו טעמא דאפילו בחיסר אחד מהן לא יצא ודו"ק. אך צריך עיון לי בחידושי רשב"א דף מ"ב בסברא זו, ומכל מקום נשים ודאי לא יאמרו שניהם, ומכל שכן שאם לא הזכירו אפילו עבדים אין מחזירין: