עריכת הדף "אור שמח/מכירה/ו" (פסקה)

== טז ==

'''בההמ"ג ''' וכתב הרמב"ן ז"ל חוזר בזה ובזה מהא שמעינן דתנאה להנאת מקבל תנאה הוי ולא בעינן בהא דומיא דתנאי ב"ג וב"ר דתנאי להנאת נותן ומעשה למקבל דהא הכא שתכתבו לו קאמר והוי תנאה וכו' עכ"ל, וכן הביא הר"ן בשם הרמב"ן באורך שאין הלה יכול לומר הריני כאילו התקבלתי יעו"ש, ופירוש דבריו דבל"ז סד"א דדוקא אם אמר המקבל שדך מכורה לי ע"מ שתתן לי ר' זוז דיכול המקבל לחזור כ"ז שלא נתן לו ואם אמר הריני כאילו התקבלתי מהני ומכורה לו ושוב אין יכול המוכר לבטל המקח, אבל כשמתנה המוכר ע"מ שאתן לך מאתים זוז, דהוא לטובת הלוקח, היכן מצאנו שמתנה לטובת הלוקח שבזה יהא תלוי הרשות ביד המוכר לבטל המכר, [דאילו מצד הלוקח כבר נתקיים התנאי שיכול לומר התקבלתי] הא בבני גד וב"ר לא מצאנו כן, וזה לא שמענו משום דוכתא רק מן שמעתין דילן ופשוט:

''' אך ''' צ"ע לענ"ד אימא דלא מהני כלל התנאי להמוכר היכי שמתנה בדבר שהוא לטובת הלוקח רק בעינן דומיא דב"ג וב"ר שהמבטל התנאי בדבר שהותנה לתועליות לו רק הכא מהני דעל ידי שלוחין קאמר זכו בשדה לפלוני ע"מ שתכתבו לו השטר, ורבינו נסים כייל במסכת גיטין בפרק מי שאחזו בד"ה אתקין שמואל בגיטא דש"מ, וא"ת והא תנן בפרקין כתבו ותנו גט לאשתי אם לא כו' אלא אף ע"ג דמעשה קודם לתנאי כו' איכא למימר דמתנה בהדיה שליח שאני דכל תנאי מהני ביה לפי שלא נעשה שלוחו אלא במה שנראה מתוך גלוי דבריו עכ"ל, ואולי אם אמר זכה בשדה זו ע"מ שאכתוב לך שטר לא מהני להמוכר אם יאמר הלוקח התקבלתי, אולם לכאורה ז"א דעד כאן לא קאמר רבינו נסים דאין בשלוחין שום תנאי היינו כגון בגט שנעשה שליח לכתוב או ליתן ומתנה שע"ז האופן יהיה שליחות, אבל הכא שהלוקח זוכה ע"י שלוחין היינו שהעדים זוכין עבורו והמה בהחזיקם בשדה כאילו החזיק הלוקח, וא"כ כי מתנה עמהם הוא באופן שמתנה עם הלוקח. אך זה אינו ע"פ מה שנודע שיטת התוס' ב"מ דבעי שליחות מצד המזכה ואבוהון דשיטה זו הנמק"י בשם רבינו נסים בב"מ שא"א לזכות לחבירו אלא א"כ נעשה שלוחו של בעל הממון עיי"ש, ובעו"ג דאין שליחות לעו"ג לא מצי לזכות ממנו ישראל עבור ישראל, א"כ המה שלוחים מאתו ג"כ ולא בעי דיני תנאין ואיך יליף למתנה עם הלוקח בעצמו דבעי דיני תנאים ודוק. ואפשר, דדוקא היכי שהשליח משנה וכמו תמן דכותבין קודם י"ב חודש, דהשליח שנה בשליחותו, אבל הכא הרי צוה להם להחזיק ואחר כך בסיבתו אינו רוצה לכתוב שטר אפשר דבכה"ג לא נפק"מ בין שליח לבע"ד גופיה ובשניהן בעי דיני תנאים כיון דבשליחותו לא שינה השליח מאומה, ולפי מה שפירש המחנה אפרים דברי הר"ן בהלכות שלוחין ושותפין סימן ד' א"ש בפשיטות. ועיין מש"כ בהלכות גירושין פרק ג' סוף הלכה ט"ו ודוק, ועיין רא"ש ומשל"מ:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}