עריכת הדף "אבן האזל/זכיה ומתנה/א" (פסקה)

== יג ==

'''בקעה גדולה שיש בה שדות הרבה וכולן של גר אחד ולא היה ביניהן לא מצר ולא חצב ולא דבר מדברים המפסיקין, ובא אחד והחזיק במקצת הבקעה לקנות את כולה כל הנקרא על שם אותו הגר קונה אותו.''' 

''' השגת ''' הראב"ד בקעה גדולה כו' א"א אינו כן שכבר אמרו בגמ' כל שנקראת על שמו ה"ד דאמרי בי גרגרותא דפלניא פר"ח ז"ל שדה בית השלחין ששותה מגרגותא חדא עכ"ל.

''' כתב ''' המ"מ דעיקר השגת הראב"ד משום דמעיקרא אמרינן דשדה שאינה מסויימת במצריה קונה בחזקה במכוש אחד כדאזיל תיירא דתורי והדר, ובהלכה י' כתב כן הרמב"ם, ולכן כתב הראב"ד דהכא מיירי בבית השלחין וכל ששותה מבור אחד, ובדעת הרמב"ם כתב המ"מ דלעיל מיירי כשקנה ע"י חרישה במכוש אחד, והכא מיירי בשהחזיק בחזקה אחרת כגון הדברים המתבארים פ"ב, ולא ביאר המ"מ דבריו, דבפ"ב מבואר הרבה עניני חזקות וכולם הם מעניני תיקון הקרקע או האילן וגם נר את השדה הוזכר שם, ואינו מובן במה עדיפי הני חזקות מחרישה, ואם כונת המ"מ דהוא דוקא במכוש אחד אינו מובן דלמה כתב דהכא מיירי בשאר חזקות המתבארים בפ"ב ועוד דגם בפ"ב יש חזקה שהיא פעולה אחת כמו פותח מים.

''' ונראה ''' דכונת המ"מ דדוקא בחרישה דמקום שחרש אינו מועיל לשאר השדה ולכן לא קנה אלא בשיעור המקום הרגיל שיחרוש בפעם אחת והוא כדאזיל תיירא דתורי והדר בשביל שהמכוש נחשב להתחלת חרישה, אבל עכ"פ אינו קונה אלא כשיעור שהיה עומד שיחרוש בפעם אחת כיון שמקצת חרישה אינו מועיל לכל השדה, אבל חזקות אחרות שמועילות לשאר השדה קנה בחזקה אחת כל הבקעה.

''' ובאופן ''' אחר קצת נראה דיש קנין ע"י מעשה חזקה ויש קנין ע"י חזקה עצמה שמחזיק בהשדה וניכר בעלותו על השדה, ולכן גם בחזקת חרישה אפשר שיקנה כל הבקעה אבל רק באופן שלפחות על חלק מהשדה יעשה חזקה גמורה שיהא ניכר בעלותו, ובהל' י' דמיירי שהכיש מכוש אחד לא עשה אלא מעשה קנין חזקה ולכן לא קנה אלא שיעור הפחות כדאזיל תיירא דתורי בשביל שהוא תחלת התיקון ועומד שיגמר החרישה לכן קנה כדי תיקונו שהוא כדאזיל תיירא דתורי, אבל כאן מיירי שהחזיק בחזקה גמורה, וכמו שכתב הרמב"ם והחזיק במקצת הבקעה ובזה מהני חזקת מקצתה על כל הבקעה, ולפי"ז לא נחלק מחזקת חרישה לקנין אחר אלא ממעשה קנין חזקה לחזקה גמורה, אלא דבשאר חזקות המוזכר בפ"ב אפשר שהם חזקות המועילים לכל השדה ובזה קונה ודאי כל השדה וכנ"ל.